אליה רבה/אורח חיים/לא
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] הוי זלזול וכו'. ועיין ביורה דעה סוף סימן רס"ה שלא לחלוץ תפילין קודם המילה שהמילה אות ויש לחלק ועיין סימן כ"ט:
ב[עריכה]
[ב] וכן נוהגין וכו'. כתב הט"ז נראה לי דמכל מקום מי שמניחן בלא ברכה בחול המועד שפיר דמי, כיון דברכות אינן מעכבות, והזוהר מפליג מאוד בעונש הנחתן, עד כאן. מיהו בלחם חמודות כתב דטעמא מפורש בזוהר דסבירא ליה דחול המועד אסור במלאכה מן התורה, ואנן לא קיימא לן הכי, כדלקמן ריש הלכות חול המועד, עיין שם. ורש"ל פרק קמא דיום טוב סימן ג' מצא סמך כי שם ה' אקרא רמז לשי"ן של תפילין, כי שי"ן סכום של ימות השנה שמניחין תפילין, שהרי כשתסיר נ"ב שבתות וי"ג ימים טובים מן שס"ה נשארו שי"ן ימים:
ג[עריכה]
[ג] בקול רם. וכתב ט"ז תמוה דכלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי, עד כאן. אבל באליהו זוטא כתבתי דלא קשה מידי שהרבה חולקין שלא לברך בחול המועד, ואותן שראו להעמיד על הדין ולברך, הנהיגו לברך בחשאי כדי שלא יבוא לידי מחלוקות, זכר לדבר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שנוהגין לומר בחשאי. כתב מגן אברהם נראה לי שלא לילך ברשות הרבים רק יניחם בבית הכנסת, עד כאן. ולא מסתבר דכיון שמניחן ברבים בבית הכנסת מה לי בהליכתן ברשות הרבים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |