אילת השחר/שבת/קמט/ב
א"ר יעקב ברה דבת יעקב. רש"י בעירובין (דף פ' א') פירש שאביו לא היה הגון ולכן הזכירוהו ע"ש אמו, והיינו דמשום שאביו אינו הגון לכן אין רוצים להזכיר להדיא שם אביו. ויל"ע דהרי גם לא מזכירים כאן להדיא את שם האם, וא"כ יכלה הגמ' לומר בריה דבן יעקב [או איזה שם אחר שנקרא אבי אביו], כיון שבין כך גם אין מזכירים להדיא שם אמו. רק שם אבי אמו.
אבל לא על המנות של חול. צ"ע מאי נ"מ בין קדשים של היום למנות של אתמול, הרי בתרווייהו יש מצות אכילת קדשים, [ועי' שעה"צ סי' שכ"ב ס"ק כ"ד] ובשיטה להר"ן פירש דכיון שאפשר לחלק מע"ש לא התירו בשבת, והנה היכא שלא היה אפשר לחלוק מע"ש, כגון שלא היה מי שיאכלנו, יש נידון האם יהי' מותר להפיס עליהם בשבת ובמשנ"ב סי' שכ"ב ס"ק כ"ה הביא מהמ"א שאסור ובשעה"צ שם (ס"ק כ"ג) כתב לדון בדבריו עי"ש.
כמריבי כהן. ופירש"י ככהנים אלו שהם בעלי מריבה. וכן מצינו בבבא בתרא (דף ק"ס ב') שתקנו גט מקושר משום הכהנים שהם קפדנים. ואמנם מצינו לאידך גיסא באהרן הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, וקורח עשה מריבה עם אהרן אבל אהרן הכהן לא עשה עמו מריבה, ועיין רש"י בהושע (פרק ד' ד').
נמשכה ערלתו שלש מאות אמה. צ"ע למה הוצרך לעשות משמים כזה נס גדול, גם הנס דאמרי' להלן שרכב על ארי וקשר תנין בראשו, למה הוצרך לזה, ובודאי הכל הוא בחשבון.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |