שיח השדה/שבת/קמט/ב
אפי' מנה גדולה כו'. ופסק הרמב"ם בפכ"ג משבת דעם בניו וב"ב מותר להפיס אפי' גדולה כנגד קטנה ואע"ג דבב"מ ע"ה א' מסקי' ולאו מילתא היא משום דאתי למסרך ה"מ גבי רבית שהוא דאורייתא אבל גבי קוביא שהוא דרבנן לא גזרו כמ"ש הכ"מ או משום דגבי רבית מכוין להרגילם כמש"כ הט"ז בסי' שכ"ב באורך אבל הרי"ף והרא"ש ס"ל דכיון דמילתי' דרב אידחי דילמא אתי למסרך ה"ה דגבי קוביא אסור ואסור גדולה כנגד קטנה אפי' עם בניו וב"ב ומתני' כפשטי' דדוקא על המנות מפייסין ולא גדולה כנגד קטנה אפי' עם ב"ב עי' ב"י סי' שכ"ב מבואר באורך, ונ' די"ל דהרי"ף והרא"ש ג"כ ס"ל בהא כהרמב"ם דדילמא אתי למסרך שייך גבי רבית ולא גבי קוביא ומה שלא חילקו בין גדולה כנגד קטנה לבין שוין משום שפסקו בסנהדרין כ"ד ב' כרב ששת דקוביא מותרת ומתני' דלא כהלכתא כמ"ש התוס' בשמעתין דהא דאסרי' הכא קוביא אתיא כמ"ד אסמכתא לא קניא אבל למ"ד אסמכתא קניא מותר לשחק בקוביא [ואע"ג דהמג"א כ' בסי' שכ"ב דמ"מ איכא קצת איסור י"ל דלא ס"ל דבהכי מיירי מתני' וכ"נ מד' המ"מ פ"ג מגזלה ע"ש] אבל הרמב"ם לשיטתו שפסק בפ"י מעדות ופ"ג מגזלה דקוביא אסורה משום גזל מדבריהם לכך העתיק כל מסקנת הגמ' דגדולה כנגד קטנה אסורה לאחרים ולב"ב מותר הכל: