אילת השחר/שבת/צו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png צו TriangleArrow-Left.png א

דף צ"ו ע"א

תוד"ה הא. ונראה לר"י כו'. כעין חילוק הר"י יש בכלים (פ"ה מ"א).


שונין. ופירש"י התנאים שונים ברייתא. יל"ע אמאי לא אמר תנו. ורש"י בנדה (דף מ"ט א') פירש שונין הלכה למשה מסיני. וערש"ש שם. ומש"כ רש"י התנאים אין כונתו לתנאים חכמי המשנה, אלא לשוני הברייתא, ופעמים שלא הורו כהלכה, כדאיתא בסוטה (דף כ"ב א') התנאים מבלי עולם.



פרק אחד עשר
הזורק

הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים וכו'. ה"ה דהוי מצי למינקט המושיט והמוציא מרשות היחיד לרה"ר, דלענין הוצאה מרה"י לרה"ר אין חילוק בכל אלו, רק בסיפא במושיט יש חילוק.


שכך היתה עבודת הלוים. חזינן דתלוי בעבודת הלוים. ומבואר בתוס' (לעיל דף ב' ע"א וכן לקמן בע"ב) דכיון שהוצאה מלאכה גרועה היא לכן צריך שיהא כל פרט במשכן, ויל"ע הא גופא מנלן דבמלאכה גרועה צריך ללמוד ממשכן כל פרט.

והנה במרה נצטוו על שבת, וצ"ב האיך היה שייך לידע מה נכלל במלאכת הוצאה הרי עדיין לא היתה עבודת הלויים. ולענין שאר מלאכות י"ל על דרך מש"כ האגלי טל בפתיחה דמה שאילו היו נצרכים למשכן היו עושים סגי, אפילו אם בפועל לא היה צריך לזה, אבל עבודת הלויים ק"ק דזה תלוי לפי המציאות האיך העלו על העגלות וכו' וזה לא היה עדיין במרה. [אמנם גם שאר מלאכות לא ידעו עדיין איזה מלאכות יהיו במשכן].

אמנם י"ל דבסיני הי' ציווי חדש שאז נאסרו המלאכות כפי שהיה במשכן. ולפ"ז אם מתרים במחלל שבת שעובר על מה שהוזהרנו במרה אינה התראה, דכבר בטל הציווי במרה ונתחלף באזהרה מסיני. וע"ע מה שנתבאר בזה בספר ימלא פי תהלתך, עיונים בתפילה, במוסף של שבת, על "אז מסיני נצטוו עליה".


מושיטין הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. ופרש"י מפני כובדן. וחידוש הוא דמה שהיתה סיבה צדדית שלא לזרוק, זה קובע לחלק דבאופן זה אינו מלאכה.

והנה רש"י לעיל דף ד' ע"ב פירש כדי שלא יתקלקלו, והעיר שם הרש"ש דזה דלא כפירש"י כאן, ועוד הביא בשם הירושלמי שזה כדי שלא לנהוג בקדשים בזיון, ויש שמגיהים ברש"י כאן מפני כבודן, והיינו כהירושלמי, [עי' בהגהות בן אריה], וק"ק דהא בודאי אין איסור מן התורה לזורקן דאי"ז בזיון כ"כ, וא"כ למה זה יהיה סיבה שלא יהא ראוי לזרוק וללמוד מזה דלא מיחייב בזורק.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א