אילת השחר/שבת/פה/א
ומנלן דהא דקים להו לרבנן כו'. הענין צ"ב, הרי כל מה שרבנן אמרו דהכי קים להו ודאי נודע להו שכן הוא, ואם לא שקים להו שכך האמת לא היו אומרים, ולמה כאן מקשינן טפי משאר דוכתי, ואפשר משום דבשאר דוכתי אפשר קצת לראות במציאות, כגון מים שכל גופו עולה בהן, וזה דבר הניכר, אבל ענין יניקה הוא דבר שאינו ניכר כלל.
והנה רש"י פירש שהשאלה היא על שיעור היניקה, אע"פ שבכלאים בעיקר קפדינן על התערובות וכדפירש"י במתני', אבל ענין התערובת נקבע גם כפי היניקה וכדפרש"י בראש העמוד, והיינו משום שאנשים כשמתבוננים על הזרעים משערים גם את היניקה.
שנעשו בני חורין מנכסיהן. ופירש"י ולא הוצרכו לעבוד אדמתן כדכתיב ובני עשו יירשום. ובפשוטו הוא לשון ירושה, וצ"ע דהא לא היה להם דין ירושה, ובעשו גופיה אמרו בגמ' (קדושין י"ח א') שקבל ארצו בתורת ירושה, אבל בני עשו לכאו' לא היה בתורת ירושה. והנה בפסוק נאמר "וישמידום" מפניהם, ומ"מ לא השמידו את כולם, ונשארו מעט שהם נטרדו מנחלתם.
כמלוא רוחב פרסה. יל"ע מנלן דהשיעור הוא ברוחב הרגל, דלמא הוא באורך הרגל, וזה הרבה יותר גדול.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |