אילת השחר/שבת/פד/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף פ"ד ע"ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
רש"י ד"ה מי לא עסקינן, לישב עליו כל ימיה. יתכן דיש סברא דכיון שאינו שלה יכול להכריחה לעמוד מהמשכב והו"ל כעמוד ונעשה מלאכתינו, ע"ז כ' דנתן לה לישב עליו על כל ימיה.
ואע"ג דלא חל שום חלות דין עי"ז ויכול לומר לה שתרד מהמשכב ולא דמי לבגדים שלובשת דקונה אותם כמבואר ב"ק ק"ב ע"ב, מ"מ כבר מקרי משכבה דמסתמא לא עומד לכך לומר עמוד ונעשה מלאכתנו. ואולי סגי בזה שהבטיח לה והוי כשארית ישראל לא יעשו עולה וכמתנה מועטת וזה סגי שלא נקרא שעומד לעשות שתרד מהמשכב.
שנאמר כי כארץ תוציא צמחה כו'. הנה פסוק זה הוא מדברי קבלה ואיך לומדים מכאן הלכה. ולרש"י דס"ל דכלאי זרעים הוא דרבנן א"ש, אמנם כל הדרשות כאן הם רק אסמכתא.