פני יהושע/שבת/פה/א

פני יהושע שבת פה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמרא וקים להו לרבנן דחמשה בשיתא לא ינקי מהדדי ופרש"י משום דשיעור יניקת כל זרע טפח ומחצה וכו' אלמא בהרחקת ג"ט סגי. כבר כתבתי דמשמע להו לרש"י והתוס' דקפדינן נמי שלא יתערבו מקום היניקות זו מזו אבל לשיטת הרמב"ם והר"ש שיעור הרחקה אינה אלא טפח ומחצה היינו משום דליכא קפידא אלא שלא ינק עיקר הזרע מיניקת חבירו וכמ"ש דלשון לא ינקי מהדדי הכי משמע ולכאורה אף לפי שיטת רש"י שכתבתי דמלישנא דמתני' הכי משמע ליה דשיעור הרחקה ג"ט אפ"ה הוי מצי לפרש דטעם שיעור הרחקה היינו דשיעור יניקת הזרע ג"ט ומש"ה צריך להרחיק ג"ט שלא ינק גוף הזרע מיניקת זרע שבצדה וכדמשמע נמי פשטא דמתני' דפ' לא יחפור דמרחיקין את הזרעים מן הכותל ג"ט והיינו משום שיניקות הזרעים מחלידין הקרקע אלמא דשיעור התפשטות יניקת הזרעים היינו עד ג"ט. ויותר יש לי לתמוה על רבינו שמשון בפי' המשניות שרצה להביא ראיה לשיטת רש"י מהך מתניתין דפ' לא יחפור דמשמע דשיעור יניקתן היינו ג"ט ולמאי דפרישית אדרבה מהך מתניתין הוי תיובתא לפרש"י דמ"ש כאן דשיעור יניקת כל זרע טפח ומחצה א"כ אמאי מרחיקין ג"ט דהא התם לאו בשני מיני זרעים איירי ולענין כלאים אלא משום הרחקת נזקין דזרעים לכותל ודברי הר"ש צ"ע. מיהו בשיטת רש"י כבר כתבתי דמסברא משמע ליה הכי דקפדינן נמי שלא יתערבו מקום יניקת הזרעים זו בזו כיון דרש"י לא נחית לשיטת הירושלמי שכתבתי לעיל שהביאו הר"ש והרא"ש בפירושם ודו"ק:

שם אמר רב ערוגה בחורבה שנינו ופרש"י דאי בערוגה שסביבותיה ערוגות אסור לזרוע ה' זרעונין משום שאין כאן הרחקה בין אותן שברוחות מזו לזו אלא שיעור שני גבולין שהם ב' טפחים ואנן ג' בעינן. ואף לפ"ז משמע להדיא ממימרא דרב דשיעור הרחקה מזרע לחבירתה היינו ג"ט דאי לפי' הרמב"ם והר"ש וסייעתם שכתבו דבהרחקת טפח ומחצה סגי א"כ אפילו בערוגה שסביבותיה ערוגות מצינן לאוקמי מתניתין אלא שכבר הרגיש רבינו שמשון והרא"ש בזה וכתבו בין ערוגה לערוגה נמי לא בעינן שני גבולין אלא בגבול אחד של טפח סגי להו לתרווייהו ע"ש:

שם אמרו בי רב משמיה דרב בממלא את הקרנות עיין בפרש"י והתוספות שפירשו בפירושים שונים. ולכאורה דבריהם דחוקים בסתימת לשון הגמ' ועוד דפרש"י כאן אינו עולה בקנה אחד למה שמפרש רש"י בעצמו במשנתינו דלאו בממלא את כל הקרנות איירי אלא שממלא כל הרוח הסמוך לקרן וא"כ היינו דלא כרב וכשמואל נמי לא מתוקמי דאיהו לא איירי אלא בערוגה שבין ערוגות אבל לפי' הרמב"ם והר"ש וסייעתם א"ש טובא והיינו כמ"ש הכ"מ שם בשם רבי' יוסף הלוי דהא דאמרינן הכא אליבא דרב בממלא את הקרנות לאו בממלא ממש משתי רוחות איירי כמ"ש רש"י והתו' אלא דשפיר קאי על כל ד' רוחות דכיון דמשנתינו לאו לאורויי שיעור הרחקה אתי דבלא"ה מסברא ידעינן דשיעור יניקה טפח ומחצה דעיקר מתניתין לא אתי אלא לאשמעינן שיוכל לזרוע ה' זרעונין ואפ"ה לא הוי עירבוב כמו שהוצרכנו לפרש ג"כ לפי' רש"י והתו' א"כ מש"ה שפיר קאמר רב דע"כ בערוגה בחורבה שנינו משא"כ בערוגה שבין ערוגות לא פסיקא לן דזימנין דזרע בכל רוח ד' טפחים ומחצה ומניח טפח ומחצה פנוי לרוח שני וכה"ג בכל הרוחות כפי הציור שמצייר שם והוא בדרך פשוט א"כ בערוגה שבין ערוגות זימנין דנגעו זרעים להדדי ע"ש בל' הכ"מ פ"ג הל' יו"ד ובענין זה יש לי לפרש ג"כ פרש"י דלא תיקשי דידיה אדידיה והיינו משום דבמשנתינו ניחא ליה לפרש בפשיטות דזורע בכל הרוחות בשוה ואפ"ה יוכל לזרוע ה' זרעונין ולא הוי עירבוב והיינו למאי דמייתי לה מקרא דדברי קבלה דאפשר דבהאי שעתא אכתי לא גזרו הך גזירה דשמא ימלא את הקרנות וא"כ לא שני לן בין ערוגה שבחורבה לערוגה שבין ערוגות משא"כ במימרא דרב הכא מוקי למתני' בערוגה בחורבה דוקא משום הך גזירה דשמא ימלא את הקרנות כן נ"ל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.