אילת השחר/שבת/עו/ב

אילת השחר שבת עו ב

דף ע"ו ע"ב

המוציא אוכלים כגרוגרת חייב. הנה המוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת אם לא נשאר הראשון שם פטור, וזה סברא דוקא בהוצאה כיון דצריך להוציא שניהם לרשות אחת ובשתי רשויות אין מצטרפין, וכשנשרף חצי הראשון אין כאן צירוף לרשות, אבל בשאר מלאכות א"צ שיתקיים חצי שיעור הראשון כשמשלים המלאכה לכשיעור, זולת בכתיבה דבעינן שיהיו נהגין יחד ואם נמחק שוב אינן נהגין זה עם זה.

שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה. לכאו' פשוט דאם העני יכניס בתוך פתו עשבים לא יחשב פת, ושאני הכא דסובן ומורסנן הוי מזון קצת, ואע"פ שהעני נותן המורסן בתוכו רק בשביל לחסוך בקמח, מ"מ הוא מאכל, וכעי"ז מצינו בחרצנים של ענבים דבפני עצמן אין להם דין אוכל, ויחד עם בשר הענב מצטרף לשיעור [עי' שבועות כ"ב ב'].

מפני שנראין כזבובין בקערה. מבואר דאע"פ שהוא אוכל מ"מ כיון שאנשים נמנעים מלאוכלו הר"ז מפקיע חשיבותו. ואפשר דרק לענין הוצאת שבת אין מצטרף דבעי הוצאה חשובה. [מיהו עיקר הדבר לא נתפרש מאי שנא לענין שבת דבעי הוצאה חשובה, מה שלא מצינו בשאר דיני התורה].

[יל"ע באוכל כזית איסור בצמצום כיצד מלקין אותו, וכי המתרה מדד שיש בזה באמת שיעור כזית, וכן בכל אלו השיעורים של הוצאה לכאו' בשיעור מצומצם אינו חייב, דאיך העד יודע שיש בו אכן שיעור זה].

פרק שמיני המוציא יין

כדי מזיגת הכוס. בגמ' מפרש דהיינו כוס של ברכה, ומיהו התנא לא פירש להדיא על איזה כוס מדבר. והנה לכאו' היה צ"ל בקצרה רובע רביעית, ואף דטעם הדבר שמספיק רובע רביעית הוא משום שראוי למזיגת כוס, מ"מ למה הזכיר הטעם בלא לומר להדיא את השיעור, אמנם בתוד"ה אף אנן, מבואר דזה יסוד השיעור כדי שיהי' מזיגת הכוס וא"ש.

כדי גמיאה. לא נתפרש כמה הוא, ועיין תוס'. וכן כדי ליתן על הכתית לא נתפרש מה שיעור הפצע שבגב הגמל.

כתית. רש"י הביא מגמרא דהמפקיד דהיינו מכה שבגב הגמל, וצע"ק מה שרש"י הביא מרבותיו דהיינו מכה שע"ג היד וע"ג הרגל, ואיך פירשו בשונה מהגמ' דמפרש דחזי לגמל דוקא, ושוב הראוני בהג' מלוא הרועים עי"ש.

כוס של ברכה. ופירש"י ברכת המזון. יל"ע אמאי נקט ברכת המזון טפי משאר דברים כגון קידוש והבדלה וברכת אירוסין ונישואין, הרי כולם צריכים רביעית.

כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית. ובזמנינו נחלשו היינות וא"א למוזגם כ"כ הרבה כמבואר בשו"ע (סי' ר"ד סעיף ה'), ולכאו' לפ"ז ישתנה גם שיעור ההוצאה ביין, דבזה"ז רובע רביעית אינו מספיק לרביעית יין [דעת ר' אליעזר בברכות (דף נ' א') דיין שאינו מזוג אין מברכין עליו הגפן, ומ"מ מותר למוזגו בשבת ופשוט דאין בזה איסור מכה בפטיש אפי' להסוברין שבאוכלין יש איסור מכה בפטיש, דאין זה תיקון כ"כ בגוף היין, דאפשר לשתותו גם בלא"ה, ומסתמא מקבל טומאה אפי' שלא מזגו במים, והרי מברכין עליו שהכל, הרי דשם משקה יש עליו].

ובעיקר הסברא יל"ע דמה בכך שאם ימזגו יעמוד על רביעית סו"ס בזה עצמו אין שיעור, והרי גם לגבי שיעור כגרוגרת אם יהי' פחות ויצרף לו עוד יהא כגרוגרת, ומ"מ צריך דוקא כגרוגרת, ועי' סוף תוד"ה אף אנן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א