שיחה:בבלי/שבת/עו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חזיא לדוגמא[עריכה]

לכאורה אינו כל כך בדומה, שהרי בשלמא לענין טומאה בעינן להגדיר כולם יחד כבגד, ולזה מייתינן ראיה שיש מקום אחד באוכף החמור ששם כולם כאחד נעשים זה עם זה כמין בגד ולכן סברא לצרפם אף בבגד בעלמא. משא"כ הכא שהרי לכאורה הצירוף הוא בהוצאתם לשוק ואילו הנדון הוא לענין הגדרת שיעורם ביחס לאופן אכילתם על ידי בעלי חיים שונים ומה שייך שנצרפם זה לזה בגלל שכשמוציאם לשוק מניחם זה עם זה, בשלמא אם היתה חיה האוכלתם יחד אתי שפיר, אך אך הוצאתם לכאורה אינו בדומה, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 21 במאי 2020 (UTC)

הכא נמי חזיא לדוגמא[עריכה]

לפי מסקנת הגמרא צ"ע מה הנפ"מ בין קל לחמור וחמור לקל? דב״ש (שיחה) 04:53, 24 במאי 2020 (UTC)


אמר אביי שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה[עריכה]

לכאורה היה אפשר לפרש יישובו של אביי שחלוקה הוצאת חיטה בסובין ומורסן מדין עיסה העשויה מסובין ומורסן, שכיון שעשאה כבר כעיסה עם סובין ומורסן ואף עני אוכלה בצורה זו, אם כן שפיר יש להחשיבה כחלק מהעיסה וכאוכל גמור, משא"כ לענין הוצאה כיון שאכתי לא הכין ממנה עיסה והדרך מלבד אותו עני לא להכניסה לעיסה לפיכך אינה מצטרפת לשיעור גרוגרת. אך רש"י לא פירש כן אלא פירש שכיון שעני אוכלה כך קרינן בה לחם הארץ ואילו לענין שבת בחשיבות תליא מילתא, וסתמייהו דהני לאו אוכל נינהו. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

פרק שמיני המוציא יין[עריכה]

צ"ב מדוע התחיל כאן רבי פרק חדש אף שהוא המשך ישיר למשניות בסוף הפרק הקודם בשיעורי מיני אוכל לענין הוצאה. ש"ס יידן (שיחה) 21:33, 23 במאי 2020 (UTC)

גם לי היה קשה כנ״ל. ועיין משמרת מועד. דב״ש (שיחה) 04:54, 24 במאי 2020 (UTC)
תודה רבה. ש"ס יידן (שיחה) 22:02, 24 במאי 2020 (UTC)