אילת השחר/שבת/עב/א

אילת השחר שבת עב א

דף ע"ב ע"א

המתינו לי עד שאבעול. הענין צ"ב, דבשלמא במזיד שייך כפרה כי אע"פ שחטא במזיד עתה מביא כפרתו, אבל כשאדם מפריש קרבן ועל סמך זה הולך לחטוא מה שייך כפרה, הרי זה כמו שאומר אחטא ויוהכ"פ מכפר דאין יוהכ"פ מכפר, דהיוהכ"פ הוא סיבת החטא, וה"נ הקרבן הוא סיבת החטא.

והנה הבא על שפחה חרופה במזיד אפי' חמש פעמים חייב קרבן אחד. ויל"ע מה הדין אם יתרו בו בין ביאה לביאה, האם "התראה" הוי חילוק לקרבן. והנה הא דחייב קרבן על מזיד הוא רק באופן שהשפחה לוקה, כדאמרי' בכריתות (דף י"א א') דבזמן שהיא לוקה הוא חייב קרבן, והיא לוקה רק כשהתרו בה, ומשמע דאפי' שהתרו בהם על כל ביאה וביאה, מ"מ הוא חייב קרבן אחד על עבירות חלוקות, ולא אמרינן דההתראות מחלקות, אבל אין זה מוכרח דאפשר דמיירי שהתרו בה באופן שהוא לא הותרה, כגון שרק היא מבינה את לשון ההתראה, או שהוא לא קיבל על עצמו ההתראה. [ובפרט זה יש להסתפק, דאפשר שאם התראות מחלקות לענין קרבן, א"כ גם כשאינו מקבל על עצמו את ההתראה סו"ס יש חילוק בעצם ההתראה].

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א