אילת השחר/שבת/סא/ב

אילת השחר שבת סא ב

דף ס"א ע"ב

יש בהן משום קדושה. צ"ע מה הספק, הרי אם יש בו פסוקים ודאי יש בו קדושה, ואם אין בו פסוקים למה שיהא בו קדושה. והביאו שהגרע"א כתב קמיע שבו כתוב פסוק מלמעלה למטה ואפשר שזה אינו ממש פסוק, אבל אינו מוכרח, דהרי אפשר לכתוב גם מלמעלה למטה, ובסין כך כותבים, ואף דלסת"מ פסול, מ"מ אפשר דזה כתב.

אלא לענין גניזה. צ"ע מה הספק, וכי תיסק אדעתין ששם ה' אי"צ לגונזו. והנה לעיל מסיק דאי"צ להצילו משריפה, אבל לשורפו בידים ודאי אסור, והספק לענין הצלה.

יגוד ויגנזנו. יל"ע למה צריך לגודו, וכי אסור להשתמש בכלי שכתוב עליו שם, ולא מסתבר דמיירי כשע"י השימוש בכלי זה נמחק השם, ומשמע שאסור להשתמש בכלי שכתוב עליו שם. ועיין פת"ש (סי' רע"ז ס"ק כ"ה) באורך.

והנה שם בברייתא מיירי שהיה כתוב שם ממש, ופשט מזה לקמעין אע"פ שאין כותבין בו שם המיוחד, ובהם אין איסור מחיקה, ויליף מהדדי.

אלא ליכנס בהן בבית הכסא. צ"ע מה הספק דאם יש בו שמות למה שיהא מותר, ואם אין שמות למה שיהא אסור. ועיין בפת"ש (סי' רפ"ג סק"ג) שכתב דיש לנהוג קדושה בכתב אשורית, וא"כ כל דבר שכתוב בכתב אשורית אין להכנס בו לבית הכסא, ועיין ב"י יו"ד (סי' ר"ז) שמצדד דהנשבע בספר מחכמות חיצוניות שכתוב אשורית הוי שבועה דיש קדושה באותיות אלו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א