אילת השחר/שבת/כו/ב

אילת השחר שבת כו ב

דף כ"ו ע"ב

אין לי אלא בגד כו'. צ"ב מהו שיעור בגד דסד"א שרק זה ולא ג' על ג'. והרי בזבחים (דף י"ט א') אמרו דאם כהן לובש צלצול קטן עובר על יתור בגדים, הרי שגם בגד קטן ביותר הוי בגד, ואפשר שיתור בגדים בכהן הוא גדר אחר. ומ"מ לא נתפרש מהו שיעור בגד שלם. ונראה דהיינו כפי צורת לבישת בגד זה, והיינו איך שרוב בני אדם לובשים.

הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם כו'. ופירש"י ילפינן במה מצינו דהוא בנין אב. יל"ע למה צריך במה מצינו שהוא מדה מי"ג מדות, הרי לא מצינו על דברים אחרים שנקראים בגד, ומהיכי תיתי לן לחדש על דברים אחרים ג"כ.

והעירו דהרי בבגדי כהונה נמי כתיב בגדים והיה שם ציץ שהוא עשוי זהב, ולא מסתבר דמחמת החוט אחד של תכלת נקרא בגד, ונראה דהתם אגב שאר בגדים נקרא הכל בשם בגדים. אמנם הר"ש בפ"ק דאהלות (מ"א) למד מהא דציץ הוא אחד משמונה בגדים, הרי שבגד מתכת נקרא בגד. וע"ע תוס' נזיר דף נ"ד ב' ד"ה ת"ש. ומיהו לר' ישמעאל דס"ל דסתם בגד הוא דוקא צמר ופשתים ודאי דבגד מתכת אינו נחשב בגד. ונראה דאפי' אחר שחכמים תקנו חובת ציצית על כל שאר מיני בגדים, מ"מ בבגד מתכת לא תקנו, כיון שאינו בגד המצוי.

שם. הצל"ח מקשה איך לומדים מנגעים דבגד הוא רק צמר ופשתים, הרי גם בכלאים בעינן דוקא צמר ופשתים, ונימא שתי כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. ולכאו' יש ליישב בפשיטות, דבכלאים הוא דוקא צמר ופשתים ביחד, ובנגעים הוא צמר לחוד ופשתן לחוד, ולכך בעינן לשתי הכתובים.

ואימא לרבות שלשה על שלשה. יל"ע מנליה כלל דתלוי בשלשה, לימא ארבע על ארבע, ומשמע דידע שהשיעור הוא דוקא שלשה טפחים.

שלש על שלש. נראה דשיעור זה הוא מכלל השיעורין שהן הללמ"מ, ואינו מסברא שהוא שיעור חשוב, דאיך אפשר לומר שבדיוק בשיעור זה הוא בגד חשוב ובפחות מהך לא, מיהו בגמ' אמרו (לקמן בע"ב) דחזי לעניים, משמע שהוא ענין של ראוי לשימוש. ואפשר שחז"ל קבעו שזהו שיעור חשוב. ויותר מסתבר שהוא הללמ"מ, ומה דמרבינן לקמן מקרא, צ"ל דהפסוק מרבה מה שהוא הללמ"מ [ועי' קונטרס דברי סופרים להג"ר אלחנן וסרמן סימן ו'].

ואימא כי אימעוט משלש על שלש. היינו דבגד הוא תלוי בחשיבותו, ובגד ג' טפחים הוא חשוב טפי ומסתבר שע"ז לא קאי המיעוט, ומצינו ששק שיעורו ד' טפחים על ד' טפחים, עיין כלים (פכ"ז מ"ד).

תרי מיעוטי כתיבי. יל"ע דאמנם אית לן מיעוט לג' אצבעות ולג' טפחים, ואכתי מנא ידעינן דבגד שלם משאר מינים אינו מיטמא, הא לעיל חזינן שזה יותר סברא שמיטמא.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א