אילת השחר/קידושין/כ/א
מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד. מרש"י משמע דבעינן דוקא שיש לאביו בן דאז ראוי להתקיים יעוד ע"י שיעדה בנו, וכ"ה בריטב"א ובשיטה לא נודע למי, ומסתבר דאפי' אם יש לו בן אלא דהוא עדיין קטן ולא יהי' אפשרות של יעוד לפני שתצא בשש או ביובל או בסימנין זה לא מקרי ראוי ליעוד.
אי מהתם הו"א ניתיב לי' דמי עיני' וניפוק קמ"ל. וצ"ל דאע"ג דלא ילפינן קנסא מקנסא כמבואר בב"ק דף קי"ז, מ"מ ע"י ק"ו ילפינן, וכיון דיש ק"ו מעבד כנעני שאינו יוצא בשש ויובל וגרעון כסף כמש"כ התוס' כאן, כ"ש עבד עברי דיוצא בכל אלו שיצא גם בשן ועין. יש לעיין דהא קנס דשן ועין היינו תשלום הנזק ואיך יתכן דס"ד דיהי' שתי סוגי תשלום, היינו א' מה דיוצא לחירות, וגם עוד תשלום של שוויו, אלא דכמו דבאונס ומפתה דרשינן בכתובות דף ל"ג מתחת אשר ענה דבא לומר דהקנס הוא רק על אשר ענה מכלל דחוץ מזה משלם בעד בושת ופגם, אבל בלי זה הוי אמרינן דכלול בזה כל התשלומין של הנזקין, ה"נ כאן היינו דורשים דלזה בא המיעוט לומר דלא סגי ביציאתה לחירות אלא דצריך לשלם גם דמי עין, כיון דדמי עין פשוט דצריך לשלם ככל מזיק לבן חורין, ומ"מ צע"ק דאיך שייך שיהי' ב' תשלומין על דבר היזק אחד, ותשלום א' קנס, ותשלום ב' ממון, דהא גם מה שיצא לחירות הוא תשלום עבור ההיזק, ואע"ג דחיוב דמי עין לא צריך כאן לחדש אלא דהוי ככל חובל בחבירו, מ"מ איך שייך ב' חיובים על היזק, ולא דמי להא דדרשינן בכתובות ל"ג תחת אשר ענה מכלל דאיכא בושת ופגם, דהא החמישים שקל אינו בעד הבושת והפגם, נמצא החיובים הם על אשר ענה חיוב א' ועוד חיוב על הבושת ופגם, אבל ששניהם יהי' חיוב עבור הנזק צ"ע איך ס"ד דיהי' נלמד מק"ו מעבד כנעני ועי"ז יהי' שני חיובים שלכן צריך קרא למעט.
הנ"מ לענין אכילה ושתיה כי היכי דלא ליצטער לי' הא לענין פדיון נחמיר עליה מדר' יוסי בר חנינא. צריך טעם למה עבירת מכירת פירות שביעית הוא יותר סיבה להחמיר עליו שלא יפדה, מאשר לענין אכילה ושתיה, ואולי כיון דחזינן דבעד העבירה נענש שימכור עצמו, הרי דעונש עבור עבירה דמכירת פירות שביעית הוא שיהי' מכור לעבד לכן לא נקיל עליו שישתחרר מעבדותו, אבל לא מצינו שבעד העבירה הוא צריך להתייסר שלא יהי' לו אכילתו בריוח.
רש"י ד"ה בשנת היובל הזאת. וכי תמכרו אם תמכרו ותקנו מה שאסרתי לכם בו. צע"ק הא אין איסור לקנות פירות שביעית רק משום לפני עור לא תתן מכשול, והאיסור שביעית הוא רק להמוכר, דעובר איסור דלאכלה ולא לסחורה.