אילת השחר/כתובות/צד/ב

אילת השחר כתובות צד ב

דף צ"ד ע"ב

אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות. פרש"י וכיון דלא הקפידו בני מקום לכתוב שעות גילו מנהגם שאין הולכים אחר הקודם לבו ביום ושניהם שוים. וצ"ע דאף אם היו בירושלים מ"מ הא לא כתב שעות ואיך נלך בתר השעה, משמע דבמקום שכותבין שעות יועיל אם יתברר השעות אע"פ שאינו כתוב בשטר, לכן קאמר כיון דלא כותבין הרי גילו דאין הקפדה על השעות, כך י"ל לפירש"י [ועי' בשטמ"ק בשם רש"י מהדו"ק ותר"י].

א"ל שודא דדייני וכו'. יש לעיין הא ע"כ כשר' ששת פסק לרמי בר חמא הי' גם ר' עוקבא, דאל"כ איך מותר לפסוק בדו"ד שיש בין שני בעלי דברים בלי שיבוא גם ר' עוקבא, וצ"ל דהא דהלכו לר"נ ע"כ רמי בר חמא לא הי' מחויב לילך להתדיין אצל ר' נחמן כיון דר' ששת כבר פסק הלכה, וע"כ ר"נ שפסק אחרת הוא משום דחשב לפסק דרב ששת כטועה בדבר משנה במה שפסק שזה מגיע לרמי בר חמא, מ"מ לפי המבואר בשטמ"ק ב"ק (דף י"ב), וכ"ה בשטמ"ק לעיל (דף פ"ד ע"ב) דבטועה בדבר משנה אומר להדיין שיחזור ממה שפסק אבל הוא אין לו לפסוק אחרת ממה שהדיין הקודם פסק, א"כ איך פסק שודא בלי שיאמר קודם לר' ששת שיחזור מהפסק הקודם [ובתוס' לעיל דף נ' ע"ב מבואר דס"ל דאי"צ לומר להדיין שיחזור ממה שפסק].

תוד"ה אמיה. ולי נראה שודא נמי במטלטלי דגבי שליח מייתי לה בפ"ק דגיטין. במהרי"ט הקשה דהא ע"כ צריך לחלק מהתם דהא מהני גם שליח אע"פ שאינו דיין מומחה וע"כ דהושלש ע"ד כן שיעשה מה שירצה. וצ"ע דהתינח אם ירצה ליתן ליורשי המשתלח דהמשלח הסכים, אבל כשנותן להמשלח הא לא שאל להמשתלח ע"י מי לשלוח א"כ אין ראי' שמסכים למה שיעשה.

והנה ע"כ מה שלא הוכיחו דגם אי"צ דיין מומחה מהא דמהני שליח, הוא משום דהתם ע"כ שאני, דהא גם אם לא צריך דיין מומחה, מ"מ הא מיהת דצריך לכל הפחות דיין והתם הא מהני סתם שליח, וע"כ דהתם הי' תקנה מיוחדת דיועיל מה שיעשה השליח, ויש לבאר זה דהנה לא שייך שיצטרכו שם דיין, דהא אם יציע השליח ספיקו לפני ת"ח למה זה יקרא דיין, דהא אין באים שתי הצדדים להתדיין, והספק על השליח מה מוטל עליו לעשות, ואז על מי שנאמר שהוא יכריע למה יהי' לו שם דיין, וא"כ מה לי הוא מה לי אחר, ובהכרח הוצרכו לתקן שיועיל מעשה השליח.

משא"כ מה דמהני גם במטלטלין יש להוכיח מהתם, דהנה מש"כ ר"ח לחלק בין קרקע למטלטלין צריך טעם דמ"ש [והראוני מש"כ הב"ח בחו"מ סי' ר"מ אות ג' דבמטלטלין אם איתא דאוהבו הי' לו למסור לידו המטלטלין משא"כ בקרקע דלכן כתב ומסר לו שטר, לכן שייך שודא רק בקרקע. וצ"ע דאיך יתכן דמזה שלא מסר לידו ממש יהי' ראי' דלא התכוין לאוהבו, דהא איך שיהי' עכ"פ למה לא מסר ביד זה שרצה ליתן לו, וע"כ דזה לא ראי' ושוב למה לא יהי' שודא]. ואפשר דהסברא דתקנת שודא הי' רק באופן דאין אנו מוציאין ממי שיש לו דין מוחזק ממש כעת, אשר כ"ז הוא בקרקע, אבל מטלטלין תמיד הוי כאילו מוציאין ממוחזק, כגון בנכסי דטובי', דלטובי' שנתכוין, היורשין מחזיקין בשבילו והוי כמוחזק, ואם ע"י שודא יתנו לטובי' אחר נמצא דכאילו מוציאין מידו ממש ובזה לא נתקן תקנת שודא, לכן סברתם להקשות דהא התם השליח ג"כ אוחז בשביל מי שמגיע ואנו צריכים להוציא ממוחזק, ואם בכה"ג אין תקנת שודא איך שם מהני שודא.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א