אילת השחר/כתובות/כט/ב

אילת השחר כתובות כט ב

דף כ"ט ע"ב

תוד"ה חילולין. וא"ת בקידושין בסוף האומר כי משכח דלא תפסי קידושין באשת אב מאי פריך התם וכו'. עי' תוס' בקידושין (דף ס"ז ע"ב ד"ה מנא הני מילי) דכתבו דלשאר התנאים פשוט דזה תלוי בזה וכיון דהוי ממזר ודאי לא תפסי קידושין, אלא דבעי אליבא דר' יהושע דאמר אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ואפ"ה מודה דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות, וע"ז בעי גמרא מנלן דלא תפסי קידושין בחייבי כריתות.

והנה בפנ"י (גיטין דף מ"ג ע"ב) כתב דבאשת איש אפילו אם אינה מחייבי כריתות אינו תופס קידושין בה דהא היא כבר קנוי' לבעל ואיך יקנה אותה אחר, ובאבנ"מ (סי' מ"ד סק"ד) הוכיח מקידושין (דף ס"ז הנ"ל) דרוצה ללמוד מאחות אשה דלא תפסי קידושין בכל העריות, ודחי איכא למיפרך מה להנך שאין להם היתר בחיי אוסרן תאמר באשת איש שיש לה היתר בחיי אוסרן, אלא אמר קרא כל אשר יעשה מתועבות האלה ונכרתו הוקשו כל העריות כולן לאחות אשה, הרי דבלי זה הי' תופס קידושין באשת איש.

ובחזו"א (סי' קמ"ח בדף ס"ז) הלך בסברת הפנ"י, והוסיף דהא אמרו בנדרים (דף ט"ו ב') תשמישי עליך כופה מפני שאין לה כח לאסור עצמה עליו דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכ"ש דלא שייך בה קידושין כשהיא קנוי' לבעל, ומאי דקאמר מנ"ל דאשת איש לא תפסי קידושין, היינו דאם מה שלא תופס קידושין הוא רק מחמת שקנוי' להבעל לא הי' בזה עדיין טעם שיהי' הולד ממזר, ולכן צריך שיהי' ג"כ חומר האיסור שחידשה תורה דמחמת חומר האיסור לא יתפוס קידושין דלכן יהי' הולד ממזר, ומש"כ התוס' דהסוגיא לר' יהושע, היינו דלר' יהושע צריך שיהי' איסור מיתת ב"ד כזה שאינו תופס קידושין, דאיסור מיתת ב"ד לבד לא סגי שיהי' הולד ממזר.

ומלשון התוס' בקידושין הנ"ל דכתבו דסוגיא דהתם קאי אליבא דר' יהושע דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ואפ"ה קאמר דלא תופס קידושין, לא משמע דהממזרות תלוי במה שאינו תופס קידושין, דמשמע מלשונם דממזר הוא מחמת דיש איסור חייבי מיתות, אלא דמ"מ גם הוא מודה דלא תופס קידושין, אבל משמע דלר' יהושע אין תפיסת קידושין תנאי בדין להיות ממזר. עוד צ"ע דאמרינן ביבמות (דף מ"ד ע"ב) דהכל מודים דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר, אפי' ר"ש התימני, משום דרק חייבי לאוין דתופס בהן קידושין אין הולד ממזר משא"כ עכו"ם ועבד דלא תופס קידושין, והנה הא ודאי דמה דעכו"ם ועבד אין תופס קידושין אינו משום דחמורים יותר משאר חייבי לאוין, דהא גם גוי שלוקח גוי או שפחה דאינן עוברין כלל עבירה ג"כ לא חל בהם קידושין, וכן ישראל שנשא נכרית אע"ג דאסור רק מחמת דב"ד של שם גזרו מ"מ אין תופס קידושין ולמה יהי' הולד ממזר, הרי דאין תלוי בחומר האיסור אלא דכיון דאינו תופס קידושין לכן הולד ממזר, אמנם דברי האבנ"מ דגם לאשת איש צריך פסוק דאינו תופס קידושין צריך טעם דהא היא קנוי' כבר לבעל, וכן יקשה קושית החזו"א ז"ל דהא אפילו לאסור עצמה אינה יכולה וכ"ש דלא שייך קידושין כשהיא קנוי' לבעל.

ואפשר לבאר דענין קידושין הא היא אינה אוסרת עצמה, רק המקדש, ולא מיבעיא לשיטת הר"ן (נדרים דף ל') דהאשה אינה פועלת כלום בהקידושין רק הבעל, דכיון דכתיב כי יקח בעינן שכל ענין הקידושין יעשה ע"י המקדש והיא רק משויא נפשה כהפקר, פירוש דנותנת שיחול עליה דין קידושין, ודין איסור זה שנתחדש ע"י קידושין שייך שפיר שיחול אע"פ שכבר יש בה דין אישות להראשון, דהיא אינה אוסרת אלא דיש גזה"כ דהמקדש יכול לעשות בה דין איסור, ובלי גזה"כ דבאשת איש אינו תופס קידושין הי' שייך שיאסור אותה, ואפי' אם לא נפרש כהר"ן אלא דגם היא פועלת, הא מיהת דעיקר האיסור המקדש עושה ובזה הי' שייך לאסור אותה לעלמא אע"פ שכבר נאסרה, ומה שמשועבדת הוא שהיא לא יכולה לעשות דינים ואיסורים להפקיע שיעבודו, אבל איסורים שאינם מחמת שהיא עושה אותם, כגון שמתקדשת אע"פ שצריך מיהא דעתה, מ"מ אין היא האוסרת אלא דגזה"כ דיכולים לאסור ע"י קידושין, ובלי גזה"כ דלא תפיס בה קידושין הי' שייך לאסור עוד אותה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א