אילת השחר/כתובות/כו/א

אילת השחר כתובות כו א

דף כ"ו ע"א

תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי דברי ר' עקיבא. ובתוס' הביאו דלר"ע דקודם קנסא הי' רק ללוי ואחרי הקנס זה לכהן וללוי. ויש לעיין איך הוא מקיים מצות נתינה בנתינתו לכהן דהא מה"ת זה רק ללוי, ובשטמ"ק כתב דהפקר ב"ד הפקר וזה שייך לכהן, אבל הא מ"מ לא נתקיים מצות נתינה, וצ"ל שיש כח ביד חכמים לבטל בשב ואל תעשה, לכן אומרים לו שלא יקיים המצות נתינה ללוי, ויחד עם זה חייבוהו ליתן לכהן. ויש לעיין דהנה כתבו האחרונים דאין ביד ב"ד לעקור כל המצוה רק בקצת אופנים, כמו שופר בשבת דלא ביטלו כל המצוה דהא יקויים מצות שופר אם יחול ר"ה ביום חול, אבל כאן כיון דקנסו ואם רוצה יתן רק לכהן הא מתבטל כל המצות נתינה, ואפשר דכל המתנות כהונה ולויה כחדא מצוה דמיא, והא יקויים בתרומות דין נתינה ואין זה נקרא ביטול כל המצוה, או דכיון שאם רוצה יכול ליתן ללוי לא מקרי ביטול כל המצוה.

ומשמע דגם לר"א בן עזרי' דאחרי הקנס הוא רק לכהן, מ"מ אם נתן ללוי קיים מצות נתינה וזכה בו הלוי ואין יכול הבעה"ב לתבוע בחזרה אליו, וגם הלוי שקיבל המעשר אינו מחויב ליתן זה לכהן, אלא דהנותנו עבר על קנס של עזרא, ובהכי מבואר טפי מאי דפריך ודלמא איקרי ונתן, דכיון דבדיעבד זוכה עביד דמקרי ונותן.

אמר רב חסדא הב"ע כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא ונפק עלי' קלא דבן גרושה או בן חלוצה הוא וחלקו לי' לדידי' מעשר בבית הגרנות וכו'. הנה הא אמרינן לקמן דביצא קול שהוא בן גרושה אחתיניה, ומבואר בתוס' (ד"ה והאמר) דזה משום דהקול פוסל, הרי דאע"פ שהיו נוהגין בו קודם ככהן מורידין אותו ממה שנהגו בו, א"כ איך יועיל להכשירו ע"י דמעידין שחלקו לו מעשר בבית הגרנות, דהא הקול פוסל אע"פ שהיו עד כה נוהגין בו ככהן. ובכלל צ"ע איך יצוייר הדין דע"י הקול יורידוהו, דהא אם נשא אשה שאינה ידועה לנו אין נותנין להבנים דין כהנים, ולכן בנשא אשה במדינת הים מבואר בקידושין (דף ע"ט ע"ב) דצריך להביא ראי' על האשה, וכיון דהביא ראי' איך הקול יפסול, וע"כ הקול מהני לומר שלא ביררנו טוב, ואיך יועיל מה דקיבל מעשר לבטל הקול, דהא מה דקיבל מעשר הוא ג"כ מכח הבירור שנתחדש ע"י הקול לחוש עליו שמא אינו בירור אמיתי.

לוי דלאו לוי הוא. מכאן מדייקים דכהן שנעשה חלל אין בו דין לוי, וכתב בקובץ שעורים דכהן קדושתו רק מדין כהן דהוא עם אחר, והביא שכ"ה ברש"י תמורה (דף ד') ובשטמ"ק (שם אות כ"ג), ולכאורה הי' אפשר להסתפק ולומר דלחלל דין מיוחד והשם פסול חלל מפקיע ממנו גם שם ישראל, אלא דלישראל אין דינים מיוחדים, וכיון שאינו גוי ממילא אנו קוראים לו ישראל, אבל אם הי' דין מיוחד בדרגת ישראל גם מזה הי' נפקע, כיון דהוא חלל ופסלותו גורם לו שם בפנ"ע, ואע"ג דאין חללות ללוי, היינו דאינו נעשה כלל חלל, אבל אם יש בו פסול חללות מפקיע ממנו כל שם שהוא.

אלא דלסברא זו הי' צריך לומר גם בשם ממזר דמפקיע ממנו גם דין לוי וגם דין ישראל, אלא כיון דאינו גוי ואין שום דין מיוחד בתור ישראל אנו קוראים לו ישראל, אבל שמו הוא לפי פסולו דהוא ממזר ואין לו שום שם אחר. ואם כן צ"ע ספיקת האחרונים אם כהן ממזר יש לו דין כהן, ובאמרי משה (סי' י') הביא מהרשב"א בתשובה (סי' אלף ר"א) דכ' דאינו אוכל בתרומה משום דהכל מודים בבא על חייבי כריתות דהולד פגום מק"ו מאלמנה לכה"ג, ולמה צריך לזה תיפו"ל דשם ממזר מפקיע ממנו דין כהן וכן דין לוי וישראל.

ואפשר לחלק דבחלל הא כל דינים שיש בשבטו אין בחלל לא לקולא ולא לחומרא, דהא מותר לטמאות עצמו למתים ולישא גרושה הרי דפסולו מוציא מכל דינו [ורק בדיעבד אם עבד עבודתו כשרה] לכן אין לו שם אחר רק חלל, אבל ממזר לא נפקע ממנו שום דין שהי' לו רק נאסר בקהל מחמת פסולו, ולכן בממזר שייך לדון אם נשאר בו דין כהן, דיתכן דהוא כהן עם פסול.

אמנם בתוס' בבכורות (דף מ"ז) מבואר דבת לוי שנשאת לכהן ונשבית דאע"ג דנתחללה מדין כהונה מ"מ היא לוי' לענין ה' סלעים, אבל כהנת שנתחללה פקע ממנה כל דין קדושת כהונה, הרי דחללות אינו מוציא אותה מדין לוי' אם היא לוי' מלבד קדושת כהונה שיש לה ודין כהונה פקע לגמרי, וע"כ צ"ל כמש"כ בקובץ שעורים דלכהן כל דין שבו מחמת קדושת כהונה שבו, וכשפקע קדושת כהונה אין בו כלל דין לוי.

לא מיבעיא למ"ד מעש"ר אסור לזרים אלא אפילו למ"ד מותר לזרים ה"מ למיספק להו אבל בתורת חלוקה לא יהבי ליה. צ"ע מה כל האריכות דודאי מעשר ראשון לא נותנים למי שלא לוי ולא כהן.

מהו דתימא מדהנך לאכילה האי נמי לאכילה. לכאורה זה סברא דחוקה מאד שיהי' ס"ד שמכח זה נעלהו לכהונה [ועי' ריטב"א בשטמ"ק], ואפשר לומר דאע"פ דאין איסור שיהי' תרומה בידי ישראל ולא אסרינן לי' משום שמא יאכל זה, מ"מ היכא שב"ד מתמצעין בהחלוקה אין ב"ד עושין דבר שיכול לבוא לידי מכשול, וכיון דחלקו התרומה שגם הוא יקבל חלק הרי דהוא כהן, אמנם לפי"ז לא צריך לומר מדהנך לאכילה האי נמי לאכילה, גם צע"ק אי מצד הדין יש רשות לקבל תרומה כיון דירש זה איך ב"ד לא יחלקו לו להחלל אם יבקש ירושתו דוקא ולא דבר אחר תמורת זה, ונצטרך לומר דיהי' תקנה לא ליתן לו.

ואפשר לומר דהנה ודאי דבמין א' כ"א יכול לדרוש חלק ואינו יכול להכריחו לקבל תמורת זה דבר אחר, ויש מקום לומר דכיון דתרומה לגבי חלל אינו לאכילה אלא למכור ולקבל כסף משא"כ לכהן, א"כ לגבי החלל זה כמקבל כסף ולהכהן זה תרומה, וא"כ יכולים להכריחו לתת לו דבר אחר במקום התרומה, כיון דבין כך כשיקבל התרומה אין זה אצלו כמו שהוא לגבי הכהן, ולכן ב"ד לא יתנו לו לקבל תרומה רק שיהא מוכרח לקבל תמורת זה דבר אחר, וע"ז קמ"ל דאינו כן דמ"מ אין זה שני מינים מצד עצם החפץ, ויש לעיין אם אפשר לפרש כן בלשון הגמ'.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א