אילת השחר/זבחים/ל/ב

אילת השחר זבחים ל ב

דף ל' ע"ב

ור' יוסי אי אמר תמורת עולה ושלמים וכו' להכי אמר תמורת עולה תמורת שלמים למימרא דכולה עולה וכולה שלמים. ופרש"י דטעי דסבר השתא קרבה הלכך לתרוייהו איכוין ודבריו קיימין ותימכר. תימה למה היה טועה שיקריבוהו, דמה יעשו בו כיון שיש בו קדושת עולה וקדושת שלמים משמע דחושב דחצי עולה וחצי שלמים א"א להקריב אבל בהמה שכולה קדושת עולה וכולה שלמים אפשר להקריב, אמנם אין בדעתו מה יקריבוה אם כמעשה עולה או כמעשה שלמים.

רש"י ד"ה אמר ליה. ואנא אמינא פליגי אף באומר תמורת עולה ושלמים שנתכוון לשניהם אית ליה לר"מ תפוס לשון ראשון. קשה מה שייך כאן תפוס לשון ראשון דהא נתכוין לשניהם, וכל מקום שאנו אומרים תפוס לשון ראשון היינו דנקטינן שנתכוין לראשון, אבל כאן שרוצה שניהם מ"ט חייל רק הראשון.

אמנם אפשר לפרש דאין הכונה משום דנתכוין לראשון, אלא הואיל וחל כבר הראשון אין חל השני, אך זה יתכן לפרש בתמורה אבל במתני' באומר כזית חוץ לזמנו וכזית חוץ למקומו לא שייך לומר דמשום דחל כבר הראשון אין חייל השני דהא שייך שיחולו שניהם, ויקשה מה שייך שם תפוס לשון ראשון וכמו שהערנו לעיל ע"א ד"ה בהא דאמרינן תפוס לשון ראשון].

ואמנם מסברא קשה למה יחול כאן הראשון דהא הדיבור שאמר אינו מספיק, דהעיקר תלוי ברצונו והדיבור אינו אלא ביטוי למה שבלבו, וכשהלשון הוא סתירה עם מה שבלבו לא חל, וכיון שבלבו רוצה שיחולו שניהם היה צריך להיות שלא יחול הראשון לבד כיון שרוצה שיחולו שניהם.

ויש לומר דאין הכרח דכשאומר תמורת עולה תמורת שלמים יש בכונתו שא' לבד אינו רוצה דאולי אין לו קפידא שא' לבד אינו רוצה שיחול.

רש"י ד"ה הכל מודים. היכא דאמר תחול תמורת עולה ואח"כ תחול תמורת שלמים דברי הכל לא חיילא דאין קדושה חלה על קדושה. הנה בתמורה דף ל"ב ילפינן מקרא דאין משנין את הקדשים מדכתיב לא יקדיש איש אותו, וא"כ למה אמר רש"י סברא דאין יכול לעשות שלמים על עולה משום דאין קדושה חלה על קדושה, והרי היא גזה"כ, וסברת רש"י צריך באומר שתחול עולה על עולה, אבל לא לעשות קדושה אחרת [ולא משמע דרש"י בא ליתן טעם לגזה"כ], עי' אחיעזר ח"ג סי' כ"ה.

ובפשוטו הא דילפינן מקרא הוא דיש עליו איסור לשנות הקדושה, אבל הטעם דלא מהני הוא משום דאין קדושה חלה על קדושה [וראה ברש"י על התורה בפר' בחקותי שפי' הטעם דאינו יכול לשנות משום דאינו שלו].

בא"ד. דאין קדושה חל על קדושה. באחיעזר (ח"א סי' כ"ה) עמד דתיפוק לי' דכבר אינו שלו. ובאמת רש"י בחומש ויקרא (פכ"ז פסוק כ"ו) כתב טעם זה, אבל יש לומר דלא מיבעיא קדשי מזבח דאמרינן ב"ק ע"ו דמעיקרא תורא דראובן וגם השתא תורא דראובן, אלא אפילו קדשי בדק הבית כיון דכל זמן שלא הגיע ליד הגזבר אפשר לשאול ויחזור להיות שלו, הרי דלא הוי כמו נותן מתנה או מוכר דאז כבר יצא מרשותו משא"כ בהקדש רק דין נדר עליו, אבל מצד דיני ממונות עדיין יש לו זכות והי' שייך שיקדיש, והראוני שבתוס' רי"ד ב"ק ע"ו כתב דגם בקדשי בדה"ב לא מקרי מכירה, מהא דהבעלים מוסיפים חומש הרי דעדיין שמו של המקדיש עליו.

תוד"ה אמר ליה. שמע מינה וכו'. יש גורסין דהוא דיבור חדש עי' במסורת הש"ס, אמנם לכאו' תיבות אלו שמע מינה מהדר קהדר ביה הם המשך למה שאמרו אלא מדאמר וכו', ואח"כ פירשו דהיינו אפי' אמר מתחילה נתכוונתי לומר שניהם לא מהמנינן לי', וא"צ להגיה בדבריהם.

אמר עולא וכו' כזית כזית תנן או כזית וכזית תנן כזית כזית תנן אבל כזית וכזית דברי הכל עירוב מחשבות הוי. יל"ע אי ספיקא דעולא הוא רק בעבודה אחת או גם בב' עבודות שייך סברא זו דע"י וי"ו החיבור ליהוי עירוב מחשבות.

והנה לעיל מייתי אמתני' פלוגתא דאילפא ור"י אי מיירי בשתי עבודות אבל בעבודה אחת דברי הכל עירוב מחשבות הוי, ור' יוחנן אמר אף בעבודה אחת מחלוקת, ואם נימא דספיקא דעולא אינו אלא בעבודה אחת נמצא דלא אתיא אליבא דאילפא כלל והוי סתמא דגמרא דלא כאילפא, ומשמע ע"כ דעולא מיירי גם בשתי עבודות.

ומה שיש הפסק זמן בין עבודה ראשונה לשני' אי"ז סיבה שלא יצטרפו להיות מחשבה אחת דמודה בה ר' יהודה דעירוב מחשבות הוי, דהא בעבודה אחת שייך ג"כ שתימשך הרבה זמן ומ"מ בעי עולא למימר דכשאומר כזית וכזית הוי עירוב מחשבות, וע"כ דשיהוי הזמן אי"ז סיבה להפסיק ביניהם, וה"ה בשתי עבודות שייך שיצטרפו. וכן אין לומר דכיון שחשב מתחילה כזית חוץ לזמנו לחוד חיילא מחשבתו ושוב אינו יכול לשנות את דינה לעשותה למחשבה מעורבת, דהא כתבו תוס' לעיל (דף כ"ט ע"ב) דלר' יוחנן דס"ל ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף יכול לחשוב כזית בתחילת סימן וכזית בסוף הסימן והוי עירוב מחשבות, אע"פ שכבר חלה המחשבה מיד בתחילת הסימן.

וכן משמע קצת בלשון רש"י דמיירי הכא גם בב' עבודות, שכ' כזית כזית תנן דלר"י הוי פרטא וכשתי מחשבות נינהו "ואפילו" בעבודה אחת וכו', ומשמע כ"ש ב' עבודות, וע"ז מסיים אבל כזית וכזית דחד דיבורא הוא עירוב מחשבות הוא, ומשמע דארישא קאי דמיירי בתרוייהו בין בעבודה אחת בין בשתי עבודות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א