אילת השחר/גיטין/פו/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף אילת השחר |
עד טצהר חדת ועתיק. ומרש"י והר"ן משמע דלא גרסי חדת ועתיק. ועי' בתוס' רי"ד דלדבריו אפשר לקיים הגירסא שגם אם לא הי' בו כיון שיהי' בו שחין אתגליא מלתא דהי' בו מחלה שבשביל זה יצא השחין בתוך שתי שנים.
רש"י ד"ה ואם ניסת. וכתב ונתן קרינא בי'. העירוני דמ"ש כת"י או אם כתב ע"י אחר דאז הא ג"כ הוי וכתב ונתן ומ"ש. ונראה דע"כ לתנא דלא ס"ל עדי מסירה ולא עדי חתימה כרתי, היינו דאין דין מיוחד דלאשווי שטרא בעינן עדים בגיטא אלא דכל שיש הוכחה סגי, ולכן בכתב ידו מהני דשפיר הוי וכתב ונתן, והא דלא יועיל בנכתב ע"י סופר בלי עדים כלל דאז הוי מסברא פסול, כיון דאין שום הוכחה והודאת בע"ד הא לא מהני ממילא יפסל, אבל לא מפני שהגזה"כ מיירי רק בכת"י, אלא דבהכרח יוצא כן כיון דחסר בירור, נמצא דלפירש"י ג"כ הוי הסברא כמו שהוא לפי התוס' לעיל ג' ע"ב אליבא דר"מ דאין לך חתימה גדולה מזו, אלא דלפירש"י לא מסתבר לו לומר דלמאן דבעי עדים מדין מיוחד דיועיל כתב ידו, לכן כתב רש"י דלמ"ד הזה אין כלל מיוחד דבעי עדים לאשוויי שטרא.
רש"י ד"ה תיקון העולם. מבואר דהחשש שמא יבוא ויערער, וכ"כ לעיל ל"ו א', וכ"כ הרי"ף כאן. וכבר הבאנו שם להקשות דלמה צריך לטעם דיבוא הבעל ויערער, הא בלי עדי מסירה אף בלי ערעור הבעל הא הו"ל אשת איש, וברמב"ם (פ"א הל' ט"ו) משמע דתיקנו משום דגם בלי ערעור הא יהי' הגט כחרס, וצ"ל בשיטת רש"י והרי"ף דעיקר התקנה היתה שמא יצא מכשול דיוציא לעז דמה שלא תוכל להנשא לא הי' כ"כ חשש דתוכל להביא תיכף עדי מסירה לב"ד ולכל הפחות יועיל שתוכל להנשא, ואם נשאת וימותו אח"כ כל אלה שידעו, מ"מ כיון שהוחזקה גרושה ונישאת לא נחוש יותר, וכל מה שיש עדיין לחוש הוא שמא הבעל יערער.
