אילת השחר/גיטין/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

דף ו' ע"א


אפי' קן קולמוסא וקן מגילתא. בשו"ע (סי' קמ"ב סט"ו) מבואר דלגבי הכתיבה מהני ראיית מקצת בפניו וכן שמיעת קן קולמוסא משא"כ בחתימות, ובחזו"א (סי' ק"ג ס"ק ל"ז) רצה לומר דאין נפק"מ וגם בחתימות מהני מקצת על הכל, ומה שכ' בשו"ע היינו דלא מהני ראיית כתב הגט לענין החתימה, וכן ראיית חתימת ע"א לא מהני לגבי השני אבל מקצת חתימה של אותו עד מהני על כולה וכן שמיעת קן קולמוסא, וכמו שהק' הב"ש בס"ק ל' דמדהקשו התוס' וכל הראשונים למה לא מהני שליח סומא דהא יכול להעיד ע"י שמיעת קן קולמוסא, ואם נימא דעל החתימה לא מהני שמיעת קן קולמוסא מאי קשיא להו הא אינו יכול לומר בפנ"ח, וע"כ דגם בחתימה מהני שמיעת קן קולמוסא, ובסוף דבריו הביא מהריטב"א לקמן דף כ"ג שכ' להדיא דחלוק חתימה מכתיבה לכן יש לחוש דאולי כוונת הטור והשו"ע ג"כ דבחתימה לא מהני שמיעת קן קולמוסא, וכן לא מהני ראיית קצת החתימה על כולה. והנה בריטב"א כאן מבואר דהא דמהני ראיית קצת הגט וכן שמיעת קן קולמוסא הוא רק לרבא דאינו צריך להעיד על הכתיבה אלא משום איחלופי, ובזה מהני ראיית מקצת הראשון וכן בשמיעת קן קולמוסא, אבל לרבה דבעי משום לשמה צריך לראות ממש כל אות ואות, ולפי"ז פשוט מובן מאי דחלוק כתיבה מחתימה לשיטתו מפני שכיון דהחתימה היא העיקר שצריך לדעת ממש לכן צריך לראותה כולה כמו לרבה דבעי משום לשמה צריך ג"כ לדעת כל הכתיבה, אבל ליתר הפוסקים דמשמע דמפרשי דגם לרבה סגי בראיית מקצת על כולו וכן שמיעת קן קולמוסא, ואדרבה הראב"ד הוכיח מכאן דכל הני אמוראים ס"ל כרבה דהטעם משום לשמה, ואלו מהראשונים שדחו ראייתו ממה שכתוב בגמ' אפילו לא כתב אלא שיטה אחת לשמה תו לא בעי, היינו דהכוונה השיטה הראשונה שהיא היא הצריכה לשמה, אבל לא מפני שצריך להעיד על הלשמה, ומ"מ משמע מדבריהם דכל הני אמוראי מצו סברי כרבא וכ"ש כרבה, ולדידהו אפשר דאין חילוק בין חתימה לכתיבה דגם כתיבה דבעי לשמה והיא העיקר מ"מ א"צ לראות הכל ה"נ החתימה, וג"ז י"ל דתליא דהני דסברי כשי' רש"י ברפ"ב דמה דמהני אפילו לא ראה אלא שיטה אחת היינו כל התורף, נמצא דמה דצריך מעיקר הדין צריך באמת לראותה כולה וה"נ צריך כל החתימה, אבל להני דסברי דסגי בראיית קצת התורף, עי' בחזו"א סי' ק"ג ס"ק ל"ד, וכיון דדברי הגמ' קאי גם למ"ד דבעי בפני נכתב ובפני נחתם משום לשמה, הרי דסגי בראיית ההתחלה ולא צריך לראותה כולה, ואפילו אם זה מהדברים שצריך מעיקר הדין, ה"נ בחתימה יועיל מקצת החתימה, אמנם הטור הא קאי בשיטת הרא"ש תמיד, וברא"ש הא משמע דגם לרבה יועיל ראיית ההתחלה על הכל, וצריך טעם למה בחתימה יותר חמור מהכתיבה לרבה.

והנה עוררוני לעי' בשאר שטרות אם העדים יקיימו שראו שכתב מקצתו ולא ראו כל חתימתו אם יהני, דיתכן שצריך לקיים כולו ושאני כתיבת הגט דהא כל הגט כתוב בכתב יד של אותו סופר ואין לי שום ספק אלא צריך רק לראות אם נכתב לשמה לרבה, וכיון שראה מקצתו שנכתב לשמה אמרינן מסתמא נגמר לשמה, אבל כשרואין מקצת החתימה אכתי יש לחוש אולי הוא בכלל לא גמר לחתום ואחד זייף וגמר החתימה ואין כאן חתימה כלל.


ל"צ דנפק לשוקא ואתא מהו דתימא איניש אחרינא אשכחי'. ופירש"י ששמו כשמו. וכבר העיר במהר"ם שיף דע"כ אין עוד יוסף בן שמעון דאל"כ לא מהני כלל דבעינן מוכח מתוכו, ואפי' לר"א הא כתבו התוס' לעיל דף ג' דצריך שידעו עדי מסירה וכו' אלא דכיון דיצא לשוק ואח"כ כתב יש יותר רגלים לדבר שיש עוד יוסף בן שמעון, והדברים צ"ע [וכן העיר בפנ"י] דאם כה"ג יש לחוש א"כ גם באר"י נחשוש ונימא דאין זה מוכח מתוכו, ובודאי לא נתחדש עי"ז דזה לא מוכח מתוכו א"כ גם כאן למה ניחוש, וע"כ צ"ל דאף דלא חיישינן מ"מ לא יוכל לומר בפנ"כ דסוף סוף לא ראה שנכתב להאיש הזה.

יש לעיין להפוסקים דצריך לומר בפירוש דכותב לשמה א"כ לרבה באמת ניחוש שמא לא אמר כשחזר מן השוק בפירוש שכותב לשמה. ובשלמא לרבא דהעיקר צריך לראות שהוא כותב הגט מבעל זה א"ש אבל לרבה צ"ע. וצ"ל דאע"ג דהלך בינתיים לשוק סגי במה שאמר בפה מפורש קודם שהלך לשוק דכותב לשם האיש הזה, וכן הוא במשנה ברורה הלכות ציצית סי' י"א ס"ק ה'.


תוד"ה בבל. דאע"ג דאמר בגירסייהו טרידי היינו לומר דלא חשיבי יותר משאר חוצה לארץ. ובתוד"ה הני כתבו דבני אקטיספון מכירין חתימות של בני ארדשיר אע"ג דבני ארדשיר טרידי בשוקא. אבל היכא דבגירסייהו טרידי טרידי טפי ואין מכירין בני העיר חתימות של הני דטרידי בגירסייהו, וא"כ כיון דבני ארדשיר ע"י שטרודין בשוק אינם מכירים חתימות בני אקטיספון אע"ג דבאים לשם בסחורה מחמת דטרידי כ"ש בבני הישיבות דבגירסייהו טרידי טפי ודאי אינם מכירים חתימות בני עירם, א"כ למה לא נימא דבאותה מדינה ג"כ אין מצויין לקיימו מחמת דבגירסייהו טרידי, ואי משום דשאר בני העיר מכירין א"כ מאי הוקשה להם מהא דבגירסייהו טרידי דהא איכא שאר אנשים דלא טרידי, וע"כ דהעיקר הם מתחשבים עם בני הישיבה, א"כ למה לא נימא דגם באותה מדינה אינו מועיל.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א