אילת השחר/בבא מציעא/עב/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע רש"ש שיח השדה |
רש"י ד"ה לא ניתן ליכתב. מאחר שנתנו כבר במתנה ועל כרחו כתבו לי' זה. נראה דמה שהוסיף רש"י דעל כרחו כתבו לי' אע"ג דגם אם מדעתו כתבו ג"כ לא ניתן להכתב כיון דכבר אין השדה שלו, מ"מ הא במסקנא אמרינן דבכל מוכר קרקע שאינו שלו מקרי ניתן להכתב מחמת דישתדל להעמיד השדה בידי הלוקח כדי דליקו בהימנותי', ונמצא דלא סגי במה דכבר אינו שלו מחמת דהוי של הקטן, אלא דצריך להוסיף דעל כרחו נתנו לו ואין בדעתו להשתדל אצל הקטן להעמיד השדה ברשות הלוקח.
והנה בהא דאקניי' לבנו קטן, עי' בשטמ"ק דיש מפרשים דדוקא משום שהי' קטן, ויש מפרשים דהכי הוי עובדא אבל ה"ה אם הי' מקנה לגדול. ולהנ"ל רש"י יפרש דגם אם הי' מקנה לגדול ג"כ לא ניתן להכתב דהא אינו רוצה למכור ובע"כ מכרו לו ובודאי לא ישתדל להעמידו ביד הקונה, ולכאורה כן מוכרח מלשון הגמ' דקאמר לאברוחי מיני' מכוין שטרא מקיים לי', משמע דהי' אפשר להשתדל להעמידה ביד הקונה אלא דבודאי אין דעתו לזה כיון דלאברוחי קא מכוין.
תוד"ה אין לוין. ומסקנא וכו' מיירי ביש לו מעות. וברא"ש הביא דאף דאין לו מעות יכול ללות מאחרים ולכן מותר אם רק יש שער שבשוק, דכיון דיש פירות להשיג הו"ל כיש לו פירות, ולפ"ז צ"ע לכאורה מברייתא דלקמן דף ע"ג המוליך פירות ממקום למקום דאם אין לו פירות שם אסור, אע"ג דמסתמא מיירי דאיכא שער בשוק התם, וכיון דמה שיש שער שבשוק מהני כיש לו נימא דהוי כיש לו התם כבר פירות וביש לו התם פירות הא קתני דמותר, וע"כ צריך לומר דבעי שער שבשוק במקום שנמצא הלוה בזמן ההלואה דרק אז הוי כיש לו וצע"ק. (מהדו"ק)
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |