אילת השחר/בבא מציעא/עא/א
אשה לאו אורח ארעא. פשוט דלפי"ז אינו אלא מדרבנן ואם קנתה עבד עברי חל הקנין, אבל בגר דקיי"ל דקני מקני אינו חל כלל הקנין, ולמסקנא חל קנינו בו כנכרי דאינו עובד אפילו את הבן, משמע דזה מדין תורה. והנה יש לפרש דקנינו הוא אחר דאינו קונה כדין ישראל אלא כקנין נכרי דהוא דרגה אחרת של קנין, או דבעצם הקנין אין נפק"מ אלא דכשימות לא יירשנו בנו, ונפק"מ דאם ישראל שיקנה עבד עברי יאמר דרוצה לקנות כקנין נכרי בעבד שלא יעבוד את הבן, דאם אין קנינו אחרת אלא דכשמת אינו עובד את הבן אז הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה דאין כזה קנין וכאן לא שייך בדבר שבממון תנאו קיים דמי מחיל כאן, אבל אם זה סוג קנין אחר אז הוא מסכים ומוחל על כח קנין חזק שיש לישראל ורוצה קנין פחות שיש לנכרי בו, דבתוך קנין ישראל כלול גם קנין הנכרי אלא שיש בו עוד יותר ועל זה הוא מוחל.
והנה ברש"ש העיר למה לא נזכר מה דינו לענין יציאת שש אם דינו כעכו"ם דאינו יוצא בשש. ולהנ"ל אפשר דדין שש אינו משום דאין בו בהעבד על יתר משש אלא דמחמת מצוה דרמי רחמנא על האדון לכן פקע עבדותו בשש, וזה יש גם בנמכר לגר, דרק קנינו בהעבד הוא אחרת אבל אין שינוי בדינים שמחמת מצוה דרמי עליה ואינם תלוים בדין קנין שבו, וכבר מטו ביה משמי' דמרן רי"ז זצ"ל בענין שש אם זה רק יציאה, או דבתחילה אין לו קנין על יותר.