אילת השחר/בבא מציעא/יז/ב

אילת השחר בבא מציעא יז ב

דף י"ז ע"ב

תוד"ה לא אמר כלום. הנה מאן דסבר דאין כותבין שובר, נראה דזה שייך רק מחמת דשטר הא אינו עשוי אלא מדעת המתחייב, ולכן יוכל לומר דאינו רוצה דמה שהוא נתן ישמש דבר להפסידו, אבל אם הי' מציאות שיהי' שטר בלי דעת המתחייב, איזה טענה הוא שאינו רוצה שיהי' לה הוכחות שהיא בתולה או שהיא אשתו.

תוד"ה הוציאה. במגו דלא גרשתיך וכו' וי"ל דטענו חטים והודה לו בשעורין פטור אף מן השעורין. צע"ק למה מהני מיגו כזה דלדבריו מחייב עצמו בשאר כסות, ונהי דיפטר מצד הדין מ"מ אולי אינו רוצה לומר שהוא חייב ולאו כו"ע דינא גמירי, ובשלמא בכל מיגו היינו דבטענה ההיא יותר נאמן ולכן הי' טוען, אבל כאן דבטענה ההיא מצד טענתו הא הוא חייב שאר וכסות, וא"כ וכי כו"ע דינא גמירי שיפטר לגמרי. (מהדו"ק)

בא"ד. היינו דוקא לרב וכו' אבל לר' יוחנן שיפה כחה וכו' לאחר הסכנה נמי יש ליפות כחה וכו'. היינו דתיקנו שתהי' נאמנת אף נגד מיגו דבעל. ולכאורה מנ"ל להקשות לרב הא אולי גם רב יודה אלא דבלי סכנה אי"צ לתקן כיון דיכולה לגבות עם הגט אבל כאן דא"א להביא עדי גירושין תיקנו דתגבה, דהא גם לר' יוחנן אין הכרח דמדתיקנו לגבות היכא שאין לבעל מיגו שבשביל זה נתקן נמי באופן שיש לו מיגו, אלא שנוכל להבין שיתקנו, וא"כ גם לרב אולי תיקנו, ואיך פריך בפשיטות במאי גביא. (מהדו"ק)

לאפוקי מדר' אלעזר בן עזרי' דאמר שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. יש לעיין אי אין מגיע לארוסה כתובה אלא בכתב לה, א"כ למה רק בתוספת ס"ל לר"א בן עזרי' דלא כתב לה אלא על מנת לכונסה ולא במנה ומאתיים.

ויש לעיין לפי הסברא דאין לארוסה כתובה אלא בדכתב לה, אי בשכתב לה אז יש לה כתובה מצד דין כתובה או דזה סתם התחייבות, והנה ממה שכשתנשא לא יצטרך לכתוב עוד כתובה על המאתיים, הרי משמע דההתחייבות הזאת דין כתובה עליה, דאילו כתב לה סתם התחייבות אז בודאי גם כשתנשא לא יהי' לזה דין כתובה, וע"כ דכשכותב כתובה לארוסה יש לה כל דיני כתובה ולא סתם התחייבות ואפילו לא כתוספת, ולכן לגבי האומדנא דלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה ג"כ פשיטא להגמ' דזה רק לגבי התוספת ולא על הכתובה, וצע"ק.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א