אילת השחר/בבא בתרא/קלו/א

אילת השחר בבא בתרא קלו א

דף קל"ו ע"א

אבל הכא ה"ק לי' גופא קני מהיום פירא לאחר מיתה. ברשב"א וריטב"א הביאו מה דמקשה הירושלמי דגם בגט נימא דכונתו גופא מהיום ומעשה ידיה לאחר מיתה, ותירץ בירושלמי לא מצינו אשה לאחד ומעשה ידיה לאחר. ופי' הריטב"א דחוששין דכשמשייר המעשה ידיה משייר נמי זכות בגופה כמשייר דקל לפירות, לפי שאין זכות מעשה ידיה של אשה לאיש אלא מחמת אישות, וכדאיבעיא לן בגיטין (דף פ"ה) חוץ ממעשה ידיך מהו ולא איפשיטא [ולפנינו בגמ' לא נמצא בעיא הזאת, ואולי כוונתו על הא דמיבעיא חוץ מירושתיך, וזה להא דמיא].

הנה לפי"ז אם הי' נפשט דמהני הי' אפשר לומר דזה כוונתו והי' גט, דהיינו מפרשים דזה כוונתו, ולפי"ז צ"ל דכו"ע ידעי שזה ספק אם מהני ולכן אין כוונתו לשייר שיור כזה, ואע"ג דחושב דיש לגרש לאחר מיתה, דאל"כ למה נותן גט אם כוונתו שיחול לאחר מיתה ויודע שלא מהני, מ"מ אין עושה שיורים, וברשב"א (נדרים דף כ"ט) נוקט דיש להוכיח מהירושלמי דאם שייר מעשה ידים ודאי לא מהני, ומה דלא פשט בגיטין (דף פ"ה) יתר הבעיות מהא דמעשה ידים, דאפשר דמעשה ידים הוי יותר שיור בגופה מבשאר הדברים.

וחזינן מדבריו דענין קנין מעשה ידים הוא שגוף הידים קנויים לו לענין זה, ובתוס' גיטין (ע"ז ע"ב ד"ה ידה) בתירוצם הראשון משמע דמעשה ידים מעלמא קאתי ואינו קונה את גוף הידים. ובחזו"א (אהע"ז סי' נ"ו ס"ק י"ט) הקשה כמה קושיות דאיך יהי' מעשה ידים שלו כיון שאין לה מזונות ממנו, וצ"ל דכוונתו דמשייר לעצמו זכות שאם יתן לה מזונות ולא תאמר איני ניזונית ואיני עושה שיהי' שלו המעשה ידים.

רשב"ם ד"ה הכותב. מבואר דבזה שיכתוב מהיום ולאחר מיתה לא תגבה האשה מאלו הנכסים, ויש לעיין אם מהפירות שהם עדיין מחוברין לקרקע בשעת מותו תוכל לגבות, דהא זה עדיין הי' שייך לו והם כקרקע ונשתעבדו לה כיון דכל ימי חייו הם שייכים לו.

רשב"ם ד"ה ואינה מתייבמת. והכא נמי הו"ל למימר דמתנת ספק היא ולא קנו. יש לעיין הא הרשב"ם פוסק כסומכוס דבממון ספק היכא דאיכא דררא דממונא חולקין, וא"כ גם כאן נימא חולקין, דמ"ש כאן מהא דלעיל (דף ס"ג) דלסומכוס חולקין, והלכתא כוותי' לפי הרשב"ם כמבואר שם, וצ"ל דכאן אזיל אליבא דרבנן.

הנה הרשב"ם הא פירש דמתני' איירי דרוצה שלא ישתעבדו נכסים לאשתו, ויש לעי' אם קושית הגמ' היתה סתם על הא דמהני המתנה, או דקושית הגמ' היתה שתוכל לגבות מהנכסים כיון דהמתנה אינה מתנה, ואם הקושיא היא דתגבה, צע"ק דהא כמו דיש ספק להם אם קנו, ה"נ יש ספק אם נשתעבדו נכסים אלו לאשתו ולא תוכל לגבות מספק, אלא דאפשר דכיון דמתנת ספק לא קנו הוי ודאי שלו וישתעבדו לאשתו.

[והנה כיון דהי' לשון מתנה גמורה אלא דספק הוא דאולי זה חזרה וביטל את הלשון מתנה, למה לא נימא דאין ספק מוציא מידי לשון מתנה דהי' ודאי, משמע דכיון דלא חל כלל הודאי דהא לכתחילה לפני מסירת השטר יש כבר ספק אם חזר, נמצא דלא הי' שום מתנה, ואינו דומה למש"כ בש"ך סי' ע"ה ס"ק כ"ז דאם פשע בפקדון ואח"כ הלוה הנפקד מאה זוז למפקיד והמפקיד אינו יודע כמה הי' שוה, ומ"מ הוי כמו איני יודע אם פרעתיך, אע"ג דאם הפקדון הי' שוה מאה זוז נמצא דלא נתחייב כלל לשלם, מ"מ היו שני מעשים שונים, וכיון דהמלוה מצד עצמה מחייבת מאה זוז אלא דדבר צדדי פוטרו מקרי דהי' ודאי חיוב, משא"כ כאן לא התחיל כלל מתנה].

ויש לעי' לאלה דס"ל דתקפו כהן אין מוציאין מידו, וכיון דכאן אין ודאי שאין מתנה ואם הי' שייך תפיסה הי' מהני, א"כ איך תוכל לגבות מהקרקע, דהא כמו דהם לא מוחזקין דאין תפיסה בקרקע גם האשה אינה מוחזקת, ולגבי גוביינא דבי דינא למה נעדיף לה מלהם, אלא דספק שלהם אינו תלוי בשיעבודה, ואף אם היא לא תזכה מ"מ גם הם לא זוכים, משא"כ כתובתה מה שיתכן שלא תגבה הוא רק מפני שהמקבל מתנה זכה לפני שנשתעבדו לה וכה"ג תוכל לגבות שפיר, וצ"ע באמת אם יצוייר ספק באופן שהמתנה לא תתקיים אם תוכל לגבות מזה שעבוד כתובתה.

מי איכא מידי דאנן לא ידעינן וספרי ידעי. צריך טעם מה זה תלוי בהסופר, דהא העיקר תלוי בהנותן אם מכוין להקנות כבר מעכשיו, וכן בהעדים שמעידים שזה הוא רוצה, משמע דהסופר כותב רק כשיודע שהנותן מסכים להקנות מעכשיו וגם אומר להעדים שיעידו שזה כן.

רשב"ם ד"ה זמנו של שטר. הוו עלי עדים וקנו ממני [סתם קנין הוא בסודר] לפלוני בני לאחר מיתתי. יש לעיין קצת הא בקנו מיני' מסיק בגמ' דר' יהודה מודה, א"כ עיקר החידוש דר' יוסי הוא בשטר בלי קנין, ולמה הוצרך לצייר כגון דאמר קנו ממני.

והנה למאן דלא ס"ל זמנו של שטר מוכיח עליו, ע"כ אמרינן דעשה השטר על אחר מיתה משום דאינו יודע דאין באפשרות להקנות לאחר מיתה, דאל"כ למה טרח וכתב שטר שלא מועיל כלום. וא"כ התינח בשטר דזה דבר ששייך להקנות בו על אחר זמן, וה"נ חושב דשייך להקנות לאחר מיתה, אבל קנין סודר הא מבואר בתוס' קידושין (דף ס"ג) דלא מהני אלאחר זמן דכלתה קנינו, א"כ דל מהכא דאין קנין לאחר מיתה, הא גם אין קנין סודר על אחר זמן ולמה ביקש לקנות ממנו אם אין כוונתו על עכשיו, וע"כ צ"ל לסברא דר' יהודה חולק גם בקנו מיני' משום דחושב דאפשר לקנות בקנין סודר על אחר זמן וגם על אחרי מיתה.

וא"כ למה מהני זמנו של שטר דהא כותב בשטר דקיבלו קנין ממנו, ומצד הקנין הא לא מצינו ראי' דכוונתו כעת, דהא במעשה הקנין בסודר אין זמנו מוכיח עליו, א"כ נשאר רק דהשטר רוצה היום אבל הקנין עשה אלאחר זמן, ואיך יועיל השטר הזה, דכיון דקנו מיני', הא כל עיקר השטר לפי"מ דקנו מיני', וצריך לומר דממה שכתוב זמן בשטר מגלה דגם הקנין התכוין שיהי' מעכשיו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א