אילת השחר/בבא בתרא/קלד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר בבא בתרא קלד א

דף קל"ד ע"א

תוד"ה כל מתנה. אע"פ שלא הי' יכול להקדישו. הובא בליקוט תשו' הגרעק"א (סי' מ"ז) דתירץ קושית התוס' דמתנה ע"מ להחזיר ליכא שיור במתנה ורק תולה בתנאי, משא"כ כשנותן סתם ומשייר לעצמו דאז הו"ל שיור בגוף המתנה, וכמו דאיתא האי חילוק בר"פ המגרש דבאומר חוץ מפלוני אינו גט, ובע"מ שלא תנשאי לפלוני לא הוי שיור והוי גט, וכעי"ז כתב בקובץ שיעורים כאן, ולכאורה זה פליאה גדולה על כל הראשונים שלא ירדו לסברא זו.

ואפשר לומר דבגט כשמשייר אין החסרון מה שלאשה אין האפשרות להנשא לפלוני, אלא מה דנשאר עדיין אישות להראשון, ולכן בע"מ שלא תנשאי לא מקרי שנשאר אישות לראשון, ומה דבכל זאת הרי מכריחה לא להנשא לפלוני אין זה חסרון בהגירושין, דמה לי שמכריחה לא לשתות יין ל' יום או לא להנשא ל' יום [והיינו לשיטת הרמב"ם דע"מ שלא תנשאי לפלוני לעולם הוי כע"מ שלא תשתי יין לעולם דאין זה כריתות, ולשאר הפוסקים אפי' אם התנה ע"מ שלא תנשאי לפלוני לעולם הוי כריתות, כיון דאפשר שפלוני ימות ויבוא לידי כריתות אין זה אגידא גביה מחמת קישור התנאי], ובממון נראה דמה דאינו יכול להקדיש היינו משום דבעלות כזאת אינה בעלות, אבל לא משום דנשאר האפשרות לנותן להקדיש הוא המעכב, אלא דבעלות שאינו יכול לעשות כרצונו אין זה בעלות, וא"כ גם בתנאי כיון דאין לו האפשרות לעשות כרצונו אין זה בעלות, כללו של דבר היכא דהחסרון הוא שיש שיור להמגרש אמרינן דתנאי מילתא אחריתא היא ולא נשאר להמגרש אישות, ומה דאסורה להנשא ע"י התנאי לא איכפת לן דלא גרע ממה שאסורה לשתות יין על ידו, אבל היכא דאין החסרון מחמת דנשאר להנותן אלא משום דאין בעלות מוגבלת שלא יוכל לעשות כרצונו, אז אפילו אם זה ע"י תנאי ג"כ לא מהני, ועי' בב"מ (דף ע"ח ע"ב) מגבת פורים אסור לקנות דבר אחר, ומפרש בגמ' אדעתא דמידי אחרינא לא יהבי, ופרש"י דנמצא מעות בחזקת בעלים חוץ מן היוצאים בסעודת פורים, ולכאורה אמאי לא הוי חסרון בנתינה.

ואפשר דאם אחד נותן מתנה להשני שלגבי ענין אחד המקבל יהיה הבעלים, ולענין להקדיש יהיה כח להנותן, אולי שפיר יועיל דהוי כשותפין והבעלות היא שלמה, דכל מה דלא מהני כאן משום דלא משייר כלום לעצמו אפילו להקדיש אלא דמתנה דגם השני לא יוכל להקדיש, נמצא דאין כל זכותי הממון בהחפץ לשום אדם ואין שייך בעלות כזאת ולכן זה ייבטל וצע"ק.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א