אילת השחר/בבא בתרא/ע/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
המפקיד אצל חבירו בשטר ואמר לו החזרתים לך מהו מי אמרינן מיגו דאי בעי אמר נאנסו וכו'. יש לעיין אם הפירוש מיגו דנאמן בנאנסו באם אין המפקיד מכחישו וטוען שמא לכן נאמן בהחזרתים לך אע"ג דהמפקיד מכחישו, או דאפשר דע"ז לא יועיל מיגו כיון דהמפקיד טוענו שלא החזרת, ומה דהי' נאמן כשאינו טוען המפקיד לא יתן לו נאמנות נגד טענה דהמפקיד, אלא משום דגם היכא דהמפקיד טוען ברי שלא נאנס הא ג"כ נאמן הנפקד לכן מהני המיגו, ואם נימא כך נוכל לתרץ מה שהקשה בקובץ שיעורים על התוס' ע"ב דרצ"ל דבטוען הנפקד נאנסו צריך להשבע שבועת היסת, הא קי"ל דאין נשבעין היסת אלא נגד תביעת ברי, ולהנ"ל פירוש דבריהם דהא כיון דא"א להאמינו יותר מבטוען לא נאנסו והנפקד אומר נאנסו דאז הי' חייב היסת, לכן גם עכשיו חייב היסת, דיש לו נאמנות כמו בטוען נאנסה נגד תביעת ודאי דהמפקיד.
ועי' בש"ך (סי' פ"ב בכללי מגו אות י') מש"כ כלל חדש בענין מיגו נגד התוס' לעיל ה' ע"ב.
רשב"ם ד"ה וליטעמיך. כתב דהא אינו כמיגו נגד עדים דאפשר דהחזיר לו ולא חשש לבקש בחזרה את השטר כיון דהו"מ למפטר נפשי' ע"י טענת אונס, ואינו מובן דאיזה סברא היא שיסמוך עצמו ע"י שיטעון בשקר טענת אונס וישבע, דהא בלי שבועה לא יהא נאמן, ואפשר דיהא סגי באם ישבע לא פשעתי וכן לא שלחתי בה יד ואינה ברשותי כמבואר ב"מ דף ו', ונמצא כיון שאליבא דאמת החזיר אין כאן שבועת שקר, וצ"ע דבב"מ ל"ו משמע דנשבע ממש כל מה שטען שזה אמת, וכן בב"ק דף ק"ז ע"ב, ואפשר לדחות דהתם מיירי באם נשבע על איזה אופן נאנס אבל אינו מחויב דוקא לישבע כן.