שיטה מקובצת/בבא בתרא/ע/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטה מקובצת TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ע TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא פליגי הא דאמר רב כל שעולין לו בחבל הני מילי בדיקלי שדרכן לעלות להן בחבל הלכך כשהן נמוכים ואין צריכין לעלות להם בחבל לא הוי שיור והא דדייני גולה דאמרי כל שאין העול כובשו באילני שאין דרכם להגביה כל כך כדי שיעלו להם בחבל הלכך אם גבוהים בכדי שאין העול כובשו הוי שיור ואף על פי שעולין עליה שלא בחבל. הרא"ם ז"ל.

הכי גרסינן וכן הוא בפירושי רבינו חננאל ז"ל אלא לדמי הכי נמי לדמי וכתב הוא ז"ל שכך קבל מרבותיו ורבו מרבו דלהכי אמר לו חוץ מחרוב והסדן פלוני לשייר באותה שדה שמכר חלק אחד כמה ששוה אותו חרוב או אותו סדן וכן באומר חוץ משדה פלוני רואין אם נשאר בשדה שמכר תשעה קבין אחר שיסתלק ממנה שיעור דמי החרוב או השדה ששייר קנה ואם לאו לא קנה שאין פחות מתשעה קבין קרוי שדה. ור"ש ז"ל העביר עליה קולמוס ואמר דהכי גרסינן הא הוא דלא קני הא אחרים קני אלא לא קני הכי נמי לא קני. וטעמו של הרב ז"ל דאפילו הוי לשון מיותר ולטפויי מלתא קא אתי הא איכא למימר דלשייר לו דרך קאמר וכדתנן ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח לו דרך ומה נעשה לגירסתן של גאונים ז"ל שגירסתם תורה שלימה היא וכן כל הספרים מסכימים עליה. ויש מפרשים דבעיין לרבנן היא דאמרי דאין צריך ליקח לו דרך ועל כן השמיטה הרי"ף ז"ל. ואינו מחוור בעיני דהא גבי הלכתא פסיקתא מייתי לה ומשמע דאליבא דהלכתא בעי לה ודבר המוכרע ממקומו הוא. על כן נראה לי דלא אמרו במתניתין אם אמר חוץ מאלו אין צריך ליקח לו דרך אלא במשייר כל החרובין והבורות והלכך כל שאין לפרושי יתור לישניה בשיורא קלילא ועוד במאי דשייך בגוף מאי דשייך מוקמינן הלכך לא שייר אלא דרך אבל הכא בדשייר חד מנייהו ואיכא אחריני וכדקאמרינן ההוא דלא קני הא שארא קני הלכך כיון דלא שייר בפירוש מכולהו אלא האי מימר אמרינן דודאי לאו לשייר דרך איכוין דאינך כולהו נמי דרך בעי שלא יפרח באויר ומאי שנא דשייר להאי ארעא ולא שייר לאחריני ולא חרוב טב מאינך הוא אלא ודאי לשייר במה שמכר דמיו של זה הוא ומתניתין נמי דכוותה שאם אמר חוץ מחרוב פלוני ויש שם אחרים שצריך לו דרך שייר דמיו באותה שדה. ולולי שיראה מדברי ר"ש ז"ל שאין לחרוב המורכב וסדן משקמה המשויירין דרך לדעת רבי עקיבא כמו שאין לבור ולדות ולשובך הייתי אומר שיש להם ומשוייר הוא להם ממילא ויש לי ללמד על זה מהא דאמר רב הונא מכר קרקע דשייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפילו לרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר הני מילי גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל גבי אילנות דמכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא אמר ליה עקור אילנך שקול וזיל כלומר דאם לא שייר לפניו קרקע מצי למימר ליה לוקח עקור אילנך מעתה כמו שפירש רבינו יצחק ז"ל ולא שיכול לומר לו כן מן הדין אלא שיתרעם עליו בכך והלכך הוצרך לשייר לפניו קרקע ומדנחית לשיורא שייר קרקע גמור לפניו לכל צרכי האילן ואפילו תחתיהן וביניהם וחוצה להן וליטע אחרים במקומן וכיון דיש להם מלא אורה וסלו כל שכן דיש להם דרך דיותר נהנה דרך ממלא אורה וסלו כדמשמע לקמן בפרק המוכר את הספינה על הא דקתני קנה קרקע ובמה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הרי זה קנה תחתיהן וביניהן כמלא אורה וסלו ואתקיף עלה רבי אלעזר השתא דרך אין לו דהויא לה ארעא אחריתי מלא אורה וסלו יש לו אלמא כל היכא דיש לו מלא אורה וסלו כל שכן דיש לו דרך. ועוד שמעינן לה מדרבי זירא דאמר התם מדברי רבינו נלמוד שלשה הוא דאין לו דרך הא שנים יש לו דרך דאמר ליה בארעא דידך קיימי אלמא לרבנן אפילו מכר שני אילנות ושייר קרקע לפניו יש לו דרך אם כן כל שכן דמוכר קרקע ושייר אילנות לפניו דיש לו דרך שהרי מה שאין לו ללוקח שני אילנות יש לו למשייר שני אילנות ומשום דנחית לשיורא משייר כל מה שצריך להן ושיעור יניקתן ואם נפלו נוטע אחרים תחתיהן וכל זה משום דנחית לשיורא כל שכן דמה שיש ללוקח דהיינו דרך דיש לו למשייר אותם דאי לא מאי אהני ליה שיוריה אם לא יכנס לעובדן וללקט פירותיהן ושיור חרוב וסדן נמי שהוא ממילא ומשייר בפירוש שאר אילנות חד דינא כדמוכח לקמן דמקשינן לרב הונא ממתניתין דקתני רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ואי אמרת שיורי משייר מדנפשייהו קא ינקי אלמא שיורי החרוב דממילא ושיור מפורש דשאר אילנות חד דינא אית להו. ואם תאמר והא מתניתין היא דאין להם דרך דתנן בין כך ובין כך לא מכר לא מחיצת הקנים ולא חרוב המורכב ולא סדן השקמה ולא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין החריבין בין יבשין וצריך ליקח לו דרך אלמא אף להנך דמכחשי בארעא צריך ליקח לו דרך. לא היא דהאי צריך ליקח לו דרך לאו אכולהו קאי אלא אבור וגת ושובך דסליק מנייהו קאי ומשום דלא מכחשי בארעא וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכך כתב ז"ל וצריך המוכר לקנות דרך מן הלוקח כדי שילך בה עד אותו הבור או הגת או השובך שנשארו לו בשדה עד כאן. הנה שפרט אלו אלמא לאלו בלבד צריך ליקח לו הדרך הא לכל השאר לא דכל דאית ליה למיחש לשיורא משייר כל מה שצריך לו ואין לך דבר שצריך לשיורא כדרך שלא יפרח באויר ובהני לא פליגי רבי עקיבא ורבנן דמשויירין הן לזה כמו לזה ונחית לשיורא למה שהן צריכין לרבי עקיבא כמו לרבנן הואיל ומכחשי בארעא וכדרב הונא ולרבנן ודאי דרך יש להם אף לרבי עקיבא כן. ואינו במשמע שנאמר דרב הונא אמר סתם יש לו קרקע ואפילו לרבי עקיבא ונחלק אנחנו ביניהם ונאמר שלא על דרך אחד יש לו לרבי עקיבא כרבנן אלא לרבנן כל הצריך ואפילו דרך ולרבי עקיבא מלא אורה וסלו ולא דרך וזו אינה תורה. ועוד דאם דרך אין לו ואינו רשאי ליכנס שם ללקט פירותיו מלא אורה וסלו למה ליה. ותדע לך עוד דאי לא תימא הכי לרבי זירא דאמר לקמן בפרק המוכר את הספינה מדברי רבינו נלמוד שלשה הוא דאין לו דרך שנים יש לו דרך לא מתוקמא ליה מתניתין אלא בשלשה דהויא ארעא אחריתי הא באחד או בשנים אינו צריך ליקח לו דרך דלא הויא ארעא אחריתי ומתניתין סתמא קתני לא שנא חד ולא שנא שנים ושלשה אלא ודאי משמע לרבי זירא דצריך ליקח לו דרך ואין צריך דקתני במתניתין לאו אהנך דמכחשי בארעא ולא תימא דחרוב המורכב וסדן השקמה שאני דאפילו חד ארעא אחריתי היא דמאי שנא ואף על פי שראיתי כן לאחד מהחכמים שכן כתב וסמך בזה על ראיות שאין בהם ממש לפי דעתי ולפיכך איני כותבן. ופלוגתא היא בירושלמי דגרסינן התם אמר רבי יוחנן הקונה סדן של שקמה בתוך של חברו מחלוקת רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנן רבנן סברי אין לו קרקע ורבי ישמעאל סבר יש לו קרקע ויחיד ורבים הלכה כרבים. ועוד כדאמרינן לקמן בשלהי פרקין חרוב המורכב תורת אילן עליו דאלו אקדיש שני אילנות והוא יש לו קרקע ותורת קרקע עליו דלא מזדבן אגב ארעא. אמר רבי אמי עומר שיש בו סאתים תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו תורת עומר עליו דשני עמרים שכחה בו והוא אינו שכחה תורת גדיש עליו דתנן עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה ואם כן הוה ליה למימר תורת אילן עליו דהיכא דאקדיש שני אילנות והוא יש לו קרקע ותורת קרקע עליו דאלו אקדיש חרוב אחד יש לו קרקע והשתא הוי דומיא ממש דאותה של עומר שתופס שני ההפכים בענין אחד שהיא השכחה. ואלו היה לו לחרוב אחד קרקע גם כן היה לו לתפוס שני ההפכים בענין אחד שהוא קניית הקרקע דקנה קרקע ואינו נמכר אגב קרקע אינו הפכים ממש. וסוף דבר מכל מה שכתבתי יראה לי לכאורה דשייר שני אילנות או אפילו אילן אחד וכן בשיור דממילא דחרוב המורכב וסדן השקמה ומחיצת הקנים דמכחשי בארעא לשיורא נחית בהו ושייר קרקע כדין שלשה אילנות ודרך אפילו לרבי עקיבא והיינו דרב הונא והלכך באומר חוץ מחרוב פלוני לא הוצרך לא משום דרך דממילא אית ליה ואלא אמר לו לדמי. ומיהו לפי פירושינו זה הא דאמרינן בחוץ משדה פלוני לאו בשדה שלפנים מזה שמכר ושאין לו דרך אלא על זה שמכר היא דההם ודאי אין לו דרך ממולא ולשייר לו דרך קאמר וכדברי רבי עקיבא בבור אלא חוץ משדה שיש לו במקום אחר שיש מצד אחר קאמר כן נראה לי. אבל מה אעשה ומדברי רבינו שמואל ז"ל אין נראה כן. הרשב"א ז"ל.

וזה לשון הר"ן ז"ל: יש מפרשים דבעיין לרבנן ומשום הכי מסקינן לדמי הא לרבי עקיבא אהני לשייר לו דרך ולפיכך השמיטה הריא"ף ז"ל מן ההלכות. ואינו מחוור בעיני דאי למתניתין מדמינן לה אפילו לרבנן לא מהני שיוריה לדמי דהא תנן ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח לו דרך ולמאן מודה לרבנן דאיהו בר פלוגתייהו אלמא דבזמן שאמר לו חוץ מאלו רבי עקיבא ורבנן שוין הן וכי היכי דלרבי עקיבא לא מהני שיוריה לדמי דהא איצטריך ליה לדרך הכי נמי לרבנן דאף על גב דלדידהו לא אצטריך ליה דרך לא אהני שיוריה למידי אלא לפרושי מלתא וכמו שפירש רשב"ם ז"ל ואי לאו הכי לא שייך מודה ואם כן למאן מסקינן הכא לדמי לא לרבי עקיבא ולא לרבנן. ועוד דהא גבי הלכתא פסיקתא מייתי ליה. ונראה שזה טעמו של רשב"ם ז"ל שמחק גירסא זו. אבל אם באנו לקיים אותה צריכים אנו לדברי האומרים דליכא למימר הכא דלדרך נתכוון מאי שנא האי מאידך הרי כולן צריכין דרך ולפיכך אנו אומרים דלשייר בשדה בשיעור דמי נתכוון וכך פירשו הרשב"א והרא"ה ז"ל. עד כאן לשונו.

הראב"ד ז"ל כתב גם כן וגריס כגירסת רבינו חננאל ז"ל וזה לשונו: חוץ מחרוב פלרני. פירוש שדי מכורה לך והיו בו חרובין מורכבים ואמר לו חוץ מחרוב פלוני מורכב מי אמרינן מדלא שייריה אלא היאך הא שאר חרובין מורכבין זבין ליה או דילמא שאר חרובין נמי לא קני דכיון דחרוב המורכב בסתמא לא מזדבין מכלל לאו אי אתה שומע הן דבפלוני פי' אחר למכירתו. אמר ליה לא קנה תדע דאלו אמר ליה שדי מכורה לך חוץ משדה פלוני כו' והא שדי אמר ליה אלא מאי אית לך למימר האי לישנא יתירה דאמר ליה דלא הוה צריך לדמי הוא דקאמר פירוש שאפילו באותה שדה שמכר לו שייר דמי אותה שדה פלוני וכמו שאמר לו חוץ מדמי שדה פלוני הכי נמי בחרוב המורכב כשאמר לו שדי מכורה לך חוץ מחרוב מורכב פלוני בשדה עצמו שייר דמי אותו חרוב המורכב. עד כאן לשונו וכן גריס ופירש הרא"ם ז"ל.

ולימא ליה שטרך בידי מאי בעי. איכא למידק אם כן אף במרדה בשטר שכתבו לא יהא צריך לקיימו כיון דלא אמרינן מגו במקום חזקה דשטרך בידי מאי בעי. יש לומר דאין הכי נמי דלמאי דאיבעי ליה לרב עמרם השתא הכי נמי דמספקא ליה התם ודלמא הלכה כרבי שמעון בן גמליאל דאמר דאין צריך לקיימו. ואי נמי יש לומר דשאני התם דמאן קא משוי שטרא האי הא קאמר פריעא הוא אבל הכא שטרא מעליא הוא דילמא אפילו במקום מגו אמרינן ליה שטרך בידי מה בעי דאנן סהדי דלא שבק ליה אלא פרעיה ומגו במקום עדים לא אמרינן א"ל ואי אמר ליה נאנסו מצי אמר לו שטרך בידי מאי בעי. תמיהא לי מאי קא קשיא ליה תו לרב עמרם דהא איהו מעיקרא לא בעא מיניה אלא אי אמרינן מגו כי האי ונאמן או לא משום דאמר ליה שטרך בידי מאי בעי ואהדר ליה דנאמן משום מגו ואם כן מאי קא קשיא מעתה. ועוד רב כהנא מאי חדית ליה השתא דאמר ליה ואי אמר ליה נאנסו מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי היינו דאהדר ליה מעיקרא. ונראה לי דרב עמרם דינא וטעמא קא בעא מיניה וכי אהדר ליה רב כהנא דנאמן. אכתי בעי דטעמא מאי ואהדר ליה הגע עצמך אלו אמר ליה נאנסו זה כמה מי מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי ואמאי לא אמרת לי עד השתא ולא שקלתיה לשטרך מההיא שעתא אלא מאי אית לך למימר דילמא לא אזדמין ליה עד השתא ונאמן הכי נמי נאמן בההוא מגו. כן נראה לי. הרשב"א ז"ל.

ואין זו קושיא אצלי דהוה סבירא ליה לרב עמרם כיון דפשט ליה רב חסדא מהימן ולא אדכר ליה מגו כלל ולא אמר ליה נמי מהימן ובשבועה משמע דכי פשט ליה מהימן בלא שבועה קאמר משום דלא אמרינן שטרך בידי מאי בעי אלא בשטר שאין אדם יכול להשמט ממנו בטענת נאנסו ושאינו גובה מן הלקוחות אין אדם מקפיד עליו והיינו דפשט ליה דמהימן ולגמרי ומשמע אפילו בלא שבועה ומשום הכי קשה ליה אמאי ולימא ליה שטרך בידי מאי בעי שאף על פי כן אין אדם עשוי להניח שטרו ביד אחרים ולפיכך פירש לו רב חסדא דמשום מגו היא דקאמר ומאי מהימן מהימן ובשבועה. הר"ן ז"ל. וכן פירשו בתוספות.


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף