אילת השחר/בבא בתרא/ע/ב

אילת השחר בבא בתרא ע ב

דף ע' ע"ב

תוד"ה מ"ד. וי"ל דמלתא דלא שכיח היא לא טענינן ליתמי דנאנסו קלא אית לי'. לכאורה הי' משמע דגם דבר דלא שכיח היינו טוענין, אלא מחמת דיש לנו ראי' כאילו נגד זה דהא אין לו קול, וא"כ יקשה מה דרצו התוס' בב"מ (י"ג ע"ב ד"ה הא) להסתפק דאולי לא טענינן מזויף ליתמי מחמת דלא שכיח, ושם לא שייך לומר משום דאם איתא דזייף עכשיו הי' קול, א"כ איך שייך לומר שלא טענינן ליתמי מזויף, לכן נראה דכונתם לכלול בזה אף אונסי דשכיחי כמש"כ התוס' כתובות דף ג' דיש אונסים דלא שכיחי כלל, ועליהם לא הוצרכו להוסיף משום דאיכא קלא, אלא דאף אונסי דשכיחי לא טענינן, מכל מקום כיון דאם איתא דהי' אונס הי' קול לכן לא טענינן.

והנה בתוס' כתובות (צ"ג ע"ב) רצו לומר מחמת טעם אחר דלא נטעון מזויף בשביל יתומים, כיון דמה"ת עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד וא"צ קיום אלא מדרבנן, וזהו רק כשטוען מזויף משא"כ ליתומים לא תיקנו לחוש לזיוף, ולפי סברא זאת אין הטעם שם משום דלא שכיחא, אלא משום דלגבי אופן זה אין שייך כל התקנה דקיום, ולפי התוס' דכתובות הנ"ל הי' אפשר לומר דבאמת כל דבר אף שלא שכיח שפיר נטעון, והא דלא טענינן נאנסו הוא רק משום שיש ראי' נגד זה דאם איתא דנאנס קלא אית ליה, ובמזויף דס"ד דלא נטעון אינו משום דלא שכיח, דזה דין בסברת טענינן אלא דזהו סברא מיוחדת בתקנת קיום.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א