אילת השחר/בבא בתרא/כז/א

אילת השחר בבא בתרא כז א

דף כ"ז ע"א

הקונה אילן וקרקעו מביא וקורא מאי לאו כל שהוא. יש לעיין דהא כשקונה ואח"כ האילן גדל והגזע נתעבה מתרחב שיעור קרקעו יותר, וממתי קונה מה שמתרחב, אם תיכף אפילו לפני שנתרחב ומותר להשתמש בינתיים יותר ואיך נדע כמה שקנוי לו, ואם נימא דהו"ל כהתנה דכל פעם כשיתעבה יהיה קנוי לו, א"כ בינתיים יכול לחזור דהו"ל כמכר לאחר ל', ואם נימא דבאמת קונה רק קרקע כפי מה שהוא כעת, א"כ כשיגדל עוד מעט נמצא דלא כל הגזע ינק מארצך, ואותו הדבר יקשה לעולא דיניקת ט"ז אמה צריך להבאת ביכורים וכל מה שיתרחב האילן הא יתרחבו הט"ז אמה שסביב האילן, ולפי צד אחד בהתוס' דמחשיבים עם מקום האילן שליש אמה, אפשר דזהו השיעור שקבעו חכמים בשביל האילן, ובין אם האילן דק או עבה השיעור יניקה הוא ל"ב ושליש עם האילן וצ"ע.

שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא. ומבואר לקמן דהוי ספק אי קנה קרקע. ומביאים להקשות בשם החמדת שלמה דכיון דהמע"ה וקיימא ארעא בידי המוכר א"כ כיון דבדיני ממון נפסק דשייך להמוחזק ודאי פטור מביכורים. ונראה דעיקר הקושיא היא מהא דחזינן בב"מ (דף ו' ע"ב) דלמסקנא דתקפו כהן מוציאין מידו מקרי המוחזק שנולד הספק בהיותו אצלו בעלים ודאי, דלכן זה נקרא עשירי ודאי, דאם הי' נשאר ספק ורק מ"מ יתנהג כאילו זה שלו ויוציאו מהתופס לא הי' מקרי עשירי ודאי [ובאמת כל הני דינים דלא מהני תפיסה מהמר"ק בספק כזה שאף א' לא יודע למי זה מגיע באמת, צ"ב, וכבר נתקשו למה מותר ליהנות מספק ממון שאינו שלו, וה"נ צ"ע למה יוציאו מהתופס מהמר"ק דהא אין יותר הוכחה למר"ק מלהתופס ממנו, אבל מ"מ הא חזינן שיש דין כזה בממון]. ובקהלו"י (ב"מ סי' י"א) הביא בשם החזו"א (אהע"ז סי' ל"ט), ושכן משמע קצת משערי יושר ומקובץ הערות, דאע"ג דהמר"ק המוחזק דינו כודאי בעלים מ"מ גם להשני יש דין ספק בעלים, ולכן לענין ביכורים צריך להביא מספק.

וסברא זאת מאד צ"ע דאיך זה יתכן דלאחד יש דין ודאי בעלים ומ"מ גם להשני יש דין ספק בעלים. ויש לבאר דבמטלטלין נעשה המוחזק המר"ק בעלים ממש, דשייך להיות שלו אפי' על הצד שכלפי שמיא גליא שאינו כן, כיון דאפשר שיהי' שלו דבר של אחר בלי שהבעלים יתנו לו, כגון ע"י גזילה ושינוי, לכן שייך שהמר"ק יהי' בעלים ממש והוי עשירי ודאי, אבל בקרקע אפי' אם הדין שמוציאים מהתופס ממנו, מ"מ המר"ק אינו בעלים ודאי אלא ספק, לכן בקונה ב' אילנות אמרינן שהלוקח צריך להביא ביכורים מספק.

ת"ש קנה שני אילנות וכו'. עי' רמב"ם (פ"ב מביכורים הלי"ג) ומש"כ ע"ז בחדושי רבינו חיים הלוי, וצ"ע על הרמב"ם איך שנפרש, דהא בגמ' כאן הקונה ג' אילנות מביא וקורא מאי לאו כל שהוא, ואם לא צריך עצם הקרקע להיות קנוי לעולם אלא לענין יניקה שיוכל ליטע מספיק, מאי הוי ס"ד כל שהוא ומה משני ט"ז אמה, דהא גם כשקנה כל שהוא הא כונתו שיהי' לו רשות לחזור וליטע, דהיינו אע"פ שיינק כל שיעור יניקתו וכ"ז קנוי לו, וכשמתרץ ט"ז אמה, זה ג"כ כן, ואין הבדל בין המקשן להתרצן.

וזה לא מסתבר דהמקשן חשב דמקום העץ נותן לו ליטע ואין מקנה לו יניקה אלא בשאלה, ותירץ דמקנה לו את יניקתו הצריך, ראשית דזה בכלל דוחק לתת לו שאלה לינק לעולם ועד, וחוץ מזה מאי הוי ס"ד, דבשלמא אם צריך קרקע ממש הוי ס"ד דיקנה קצת קרקע כיון דאינו מפורש כמה, מסתמא רק כל שהוא, דהיינו מקום העץ ולא יותר, וע"ז משני לא דמכר לו כל השטח לגמרי דכ"ז צריך ליניקה, אבל אם כל הקנין אינו רק לענין לינק, א"כ מהיכי יעלה על הדעת שיקנה לו רק קצת, דודאי מקנה לו כל מה שצריך וכמה צריך הא לא כתוב ומי יימר לך כל שהוא.

תוד"ה ולכתוב. משום דגבי והדר גבי כמעשה דקטינא דאביי. סברא זו כתב רש"י בגיטין דף ל"ז והתוס' בכמה מקומות. וצע"ק דהא בודאי מה שאפשר שיקנה שדה ויהי' ממה לגבות לא מהני להיות נקרא כבר כעת שיש לו מה לגבות, וכל מה דמקרי כאן דיש לו כנגד כל החוב משום שאם ירצה לגבות ויסלקנו במעות אמרינן דנשאר עדיין שיעבודו על הקרקע, ואם אמר לו בשעה שמסלקו הני זוזי דמי קטינא דארעא הוי כאילו חזר וקנה ממנו, ואז הא ביתומים כבר לא יוכל לגבות כמבואר בכתובות (דף צ"א ע"ב), למה זה מקרי דיש לגבות כל החוב, וכי ודאי אצלינו שיהי' לו מעות לסלק לו, הא אפשר דלא יהי' לו כל הזוזי, ונהי דאם יסלקנו בזוזי ישאר החוב והלוה עצמו לא יוכל לומר הני זוזי דמי קטינא, דהא מחויב לשלם החוב בכל מה שיש לו ולא יהי' כקונה ממנו הקרקע, ולא דמי ליתומים דאין כופין אותם לשלם, ועי' בר"ן בכתובות (דף צ"א), מ"מ מי יימר דיהי' לו כסף ויסלקנו. משמע מכאן דכל מה דאינו סומך על מטלטלין משום דהלוה יעשה ערמה להבריחם, אבל אינו חושש שמא לא יהי' לו באמת כסף, ולכן כיון שיש לו קרקע כלשהו הוא חושב שהלוה לא ירצה שיגבו קרקעותיו ובודאי ישתדל לסלקו ועי"ז הוא בוטח שיגבה כל חובו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א