אור שמח/שבת/ד

אור שמח ‏ שבת ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הנה רבינו פסק בהנך בעיות דבעו בגמרא אי גפת של זיתים או דשומשמין ג"כ אסור בזה פסק סתמא גפת ומוכח דכולל בין של זיתים בין של שומשמין לחומרא ועיין טעמו בחדושי הרשב"א בשם רבינו יונה מה שהוכיח מפשט דברי הגמרא לאיסור כן במוכין ועשבין בזמן שהן לחים פירש רבינו דלחים מחמת עצמן אינם מוסיפים כ"כ הבל כמו לחין מחמת ד"א, והא דפשיט הגמרא דמוכין לא משכחת לחין מחמת עצמן פירוש מדתנן ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבים ואם נאמר דפירושא הוא אף אם לחין הן מחמת עצמן הו"ל למיתני זגין אצל עשבים דבהו איכא לחין מעצמן ואח"כ מוכין ומדנקיט למוכין מאמצע מוכח דדומיא דמוכין שהן לחין מחמת דבר אחר דוקא, אכן חזינא דרבינו פסק להחמיר אף שאיסור הטמנה הוי ספיקא דרבנן ולקולא וצ"ע.

לכן נראה דרבינו לשיטתי' דמפרש איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל מבע"י הוי משום שמא ירתיח שלא יעלה רתיחה ויטלו ויטמין אח"כ בשבת וכמו שאמרו בירושלמי לפי שהדברים האלו רותחין ומרתיחין והן תשים לתוך ידו כו' ולכך בין השמשות מותר להטמין לפי שאז הקדירות כבר נרתחו כל צרכן ותו לא ירתיחו להכי בין השמשות מותר להטמין בדבר המוסיף הבל אף שמבעוד יום אסור, והא דאמרו פרק במה מדליקין א"ה ביה"ש נמי נגזור פי' דמשנתינו דתנ' ספק חשיכה כו' וטומנין את החמין מיירי אף בדבר המוסיף הבלי משום דמשמע לגמרא הא דאמר במה טומנין ובמה אין טומנין קאי על דיוקא דאמרו דטומנין את החמין ביה"ש הא מבעו"י אסור ועוד מדתני את החמין מורה דצונן אסור להטמין בין השמשות בדבר המוסיף הבל דמיחזי כמבשל בשבת אע"ג דכל הני לאו תולדות האור נינהו ואילו בדבר שאין מוסיף הבל הלא גם בשבת מותר להטמין צונן כמבואר סוף במה טומנין ממלא את הקיתון כו' וכיון שכן הלא מותר לשהות ע"ג האש כל היום ערב שבת ולהטמין בין השמשות בדבר המוסיף הבל. להכי כד מספקא לן אי הוי דבר המוסיף הבל או לא הוי כדבר שיש לו מתירין דאמרו ריש ביצה דגם בספיקא דרבנן כביצה שנולדה ביו"ט ג"כ אזלינן להחמיר דעד שאתה מטמין מבעו"י השהה ע"ג האש ובשל כל היום ובין השמשות תוכל להטמין בהיתר. לזה פסק רבינו להחמיר בהנך בעיות. וז"ב.

ולפ"ז נתישב לן מאי דלא הוזכר בגמרא איך הדין באם עבר או שכח והטמין מבעו"י בדבר המוסיף הבל אם מותר התבשיל אשר הרבו לחלק ולפלפל בכגון זה בברייתות וגמרא גבי השהה על כירה בלא נתבשל כל צרכו ובנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו יעו"ש וגבי הטמנה לא נזכר דבר ולפ"ז אתי שפיר דהיכא דאינו נהנה ממעשה שבת לא אסירא וכדאמרו דאסור עד כדי שיעשו וכיון ששהה למוצ"ש כדי שיעשו כבר אין הנאתו בידו שגם בחול היה יכול לעשות כן, ומשו"ז כתבו הפוסקים דבהחזיר ישראל אם מצטמק ורע לו מותר עיין סימן רנ"ג. וא"כ נתבונן הנה להטמין בחמין כל יום ערב שבת ובכניסת שבת יוציא מן החמין הלא לא עשה איסור כלל וכן להטמין בין השמשות של כניסת שבת חמין שהיו עומדין ע"ג האש כל יום ע"ש ג"כ שרי א"כ לא נהנה כלל ממה שהטמין ערב שבת את החמין דלא מנכרא הנאתו שהרי היה יכול לשהות ע"ג האש כל היום ולהטמין בין השמשות דרק להניח את החמין כשהן טמונים מערב שבת לשבת זה דוקא אסור משו"ה לא נזכר רק בחמי טבריא שהטמין בהן הצונן שזה ודאי אסור אף בין השמשות דמיחזי כמבשל בשבת, ודוקא להטמין את החמין שרי במשנתינו בספק חשיכה, להכי אם עבר והטמין הצונן בדבר המוסיף הבל אף מבעו"י אסור גם בדיעבד ועיין תוספות ל"ט ד"ה ממעשה שעשו א"ט בשם הר"ש מווארדין עי"ש ודו"ק היטב.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.