אור שמח/עבודת יום הכיפורים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png עבודת יום הכיפורים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מפיסין לתרומת הדשן ומסדרין את המערכה.

ראה במלחמות שהאריך דכולהו ד' פייסות היו ביוהכ"פ ושאינו כן דעת רבינו, רק שהביא דברי רבינו וקלסן דתרוה"ד וכן סידור המערכה לא היה בכה"ג וטעמו דכ"ז אינו רק מכשירי עבודה יעו"ש. והנה דעת רבינו לעיל פ"א דאף מוסף שבת בכה"ג אף דהוא ע"י מקרה ואינו מקרבנות היום, משמע לרבינו לשון הגמ' מוספין בהדי תמיד של שחר כו' על כל המוספין אף של שבת, ואולי היה לרבינו מפורש באיזה מקום, ומסתברא כן דאמרו בפרק כל התדיר אטו ר"ח למוספין דידיה אהני למוספי שבת לא אהני יעו"ש הרי דמקדשי בקדושת ר"ח כן הכא מוספי שבת בקדושת יוהכ"פ מקדשי ומצותן בכה"ג כמו תמידים. וגדולה מזו מצאנו בפרק תמיד נשחט דאימורי פסח שחל להיות י"ד בשבת קרבין ביום טוב דהוי חלבי שבת וקרבין ביום טוב אלמא דפסח הבא בשבת מקרי חלבי שבת אע"ג דהוא ענין מקרי שתלוי בקביעות ב"ד מקרי חלבי שבת ואהני ליה קדושת שבת, כש"כ הכא דדחו יוהכ"פ דעבודתן בכה"ג כמו תמיד. אבל מכל מקום לא מצאנו לרבינו שיאמר דסילוק וסדור בזיכין והקטרת בזיכין יהיה בכ"ג דוקא ביוהכ"פ וטעמו כיון דהוא מונח משבת הבאה אין זה מיוחד לאותו יום דיהיה בכ"ג אע"ג דסלוק בזיכין הוי כמו קמיצה כמו דאמרו מנחות (דף ח'), מכל מקום אם יהא מונח על השולחן עד שבת הבאה כשרים להקטרה ולא מיפסלי בלינה וכמבואר בזבחים (דף צ') ועיי"ש בתוס' ד"ה לשולחן מדמינן ליה א"כ אין זה מיוחד לאותו יום ולא בעי שיהיה בכה"ג והכי משמע פשטא דמשנתינו דפרק שתי הלחם כו' וארבע כהנים נכנסין כו' הקטירו הבזיכין כו' חל יוהכ"פ להיות בשבת כו' מתחלקות לערב משמע דכל הסדר הוא ג"כ ביוהכ"פ שחל בשבת ולכן לא זכר רבינו דין בזיכין בכה"ג וברור:

וכן נ"ל דקדושת יוהכ"פ חיילא על שבת ג"כ להקדישו בשבות מכל אכילה דקדושת יוהכ"פ גם לשבת אהני שיוקדש בענות נפש, ולכן ביוהכ"פ שחל בשבת וחולה שיש בו סכנה שצריך לאכול מורה אני דלא מקדש גם על שבת דזה קדושת שבת אז שלא לאכול בו ופשוט:

כבר בארנו שהולכה בשמאל פוסלת כו' ולפיכך היה מן הדין שיוליך המחתה בשמאלו כו'.

דברי רבינו מוכרחין בגמרא דבעי הולכה בשמאל מהו ופשיט רב ששת מהא דנטל הכף בשמאלו ואי לא סלקא דעתך למיפשט מהך דכף מהיכי תיתי להכשיר שמאל בהולכה משאר עבודות, וע"כ דזה הוי פסיקא ליה דשאני הולכה דיוה"כ דכשרה בשמאל, או דילמא ליכא למילף מתמן דאי אפשר ומוכרח לעשות בשמאל, ופשיט רב ששת מהא דנטל המחתה בימינו ואי ס"ד דהולכה בשמאל הוה ליה להוליך המחתה בשמאל והכף בימין דכיון דהכף היא עיקר עבודה ובה פוסל במחשבה משא"כ בחתית גחלים דהוי רק מכשירי מצוה וכן הולכת המחתה, ולפי מה דקיי"ל דשמאל פסול בהולכה ורק גבי יוה"כ משום דלא אפשר א"ש מה דלא הזכירה רחמנא כף בהדיא גבי יוהכ"פ רק מלא חפניו משום דאינה בימין וכמו דאמרו בפ"ק דזבחים דמשום דלא הזכירה בפירוש טבילת אצבע בחטאת חיצונה אינה חשובה לפגל ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.