אור שמח/סנהדרין/א

אור שמח ‏ סנהדרין א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והם כו' לתקן השערים והמדות כו':

נ"ב יעוין לעיל הלכות גניבה פרק ח' הלכה כ'.

ב

אבל בחוצה לארץ כו':

נ"ב ולדברי ר"ש דדריש גבי בכורים אשר ד' אלהיך נותן לך פרט לעבר הירדן שנטלו מעצמן יעוין ספרי וירושלמי בכורים פ"א, וכאן כתוב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך, יתכן דגם הכא דריש כן דבעבר הירדן לא היו מעמידין בכל עיר ועיר. ולקמן בהלכות מלכים גבי בני נח כתב רבינו דחייבים בכל פלך כו' ולא כגירסא דילן בכל עיר ודוק:

ג

קובעין בתחלה ב"ד הגדול במקדש:

נ"ב לשון מכילתא פרשה משפטים, נמצינו למידין שסנהדרין באין בצד מזבח וכו' יעו"ש:

ז

לפי מעלתן בחכמה:

נ"ב פרק יש נוחלין בישיבה הלך אחרי חכמה:

ט

ואחד כותב דברי המזכים:

אזיל לטעמיה לפי מה שפירש בפירוש המשנה דבזה פליגי ר' יהודה ורבנן, דר' יהודה סובר דבעי שני עדים על דברי הדיין. והנהי טעמא דרבנן דלהכחשה שיאמר מטעם אחר זכיתי או מטעם זה חייבתי ואינו צריך להלנת דין לא חיישינן רק דליבא דאינשי אינשי וישכח בברור מאיזה טעם זיכה או חייב, וצריך להזכירו וכי מדכרי ליה מידכר, א"כ דומה זה למה דפליגי רב הונא ור' יוחנן בריש פ"ב דכתובות אם בעי שיזכור מעצמו או אפילו אם זוכר מתוך הכתב מועיל, וכן כתב לקמן פרק ח' מעדות הלכה ב', ועיין שם בתוס' שהביאו דירושלמי מפרש דפליגי רבנן ורבי שם אם זה הוי זכירה שמזכירו השטר יעו"ש, לכן סבר ר' יהודה דבעי שיכתבו שני סופרים דברי המזכין שיהיו שני עדים על כל דבריו של כל אחד. אולם לא אמרו בדנ"פ שיהיו מזכירין הדין ע"פ הכתב רק כדי הלנת הדין למחר, אבל לדונו מערב שבת ולגמור דינו אחר שבת ביום א', דיש שני ימים בין הכתיבה לגמרי דין חשו שמא ישכחו ואף כי הכתב יהא מכירן לא סמכו ע"ז לדיני נפשות לכן דתו דינו אחר שבת ואין דנין בע"ש, וכמו שאמרו בפרק אחד ד"מ דף ל"ה נדייניה במעלי שבתא ונגמריה בחד בשבתא מינשו טעמייהו, אף ע"ג דשני סופרי הדיינין כותבין כו' נהי דבפומא כתבין ליבא דאינשי אינשי, ופירושו דהכתב יהא מזכירו אבל לא ברור, ואפילו לר' יהודה דשנים כתבו, גם הסופרים ישכחו והדיין עמהם ויזכרו מתוך הכתב, ובזמן גדול לא סמכו לדיני נפשות וכמש"כ רבינו שם וקל הוא שהקילו בדנ"מ שאף עפ"י ששכח הדבר מכמה שנים כו', דייקא בדיני ממונות לא בדיני נפשות, ועיין כס"מ שם שבהא דיבמות מיירי אפילו נזכרין מתוך שטר יעו"ש דהוי כדנ"פ, ודוק כי כ"ז דלא כשיטת רש"י ז"ל, גם בהך דבפומא כותבין כו' יעו"ש היטב:

י

ולמה אין סנהדרין אלא בעיר שיש בה ק"כ כו':

בגמרא שנינו תניא רבי אומר מאתים ושבעים ושבעה, וע"ז איתמר בירושלמי מאי טעמא [דרבי] כצ"ל והוא שיהא שם שנים עשר סנהדרין של שנים עשר שבטים, פירוש דשנים עשר פעמים שלשה ועשרים עולה רע"ו, וא"כ כי יהיה מושב כל הדיינין כאחד יהיה ב"ד שקול ומוסיפין עוד אחד והוי מאתים ושבעים ושבעה, וזה טעמא דרבי, והך דרבי הוא בתוספתא ונשמטה בירושלמי, ובגמרא דידן טעם אחר משום דמוסיפין יעו"ש, ואולי אסמכיה אקרא שופטים כו' תתן לך בכל שעריך כו' לשבטיך, שהשער יהיה ראוי למנות אנשים במספר כמו מנין שופטים לשבטיך היינו לכל שבט ושבט סנהדרין של כ"ג, ובס"ה עולה רע"ו כמו שבארתי, ונכון:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.