אור שמח/סנהדרין/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

אבל מושיבין כהן גדול כו':

נראה דדייק רבינו להשמיענו מה דאמר בירושלמי פרק כהן גדול דיני ממונות שלו בכ"ג, והפירוש מה דדן אחרים דיני ממונות צ"ל בכ"ג, ומביא ראיה מהא דאין מושיבין כ"ג בעבור שנה שאין כבודו לישב בשבעה פירוש שבשבעה יכריעוהו ארבעה ואין זה כבודו שיתבטל דעתו מארבעה ב"א, לכן כש"כ בדיני ממונות שאינו דן בשלשה דשנים יכריעוהו נגד דעתו, רק בסנהדרין של כ"ג אם רוב סנהדרין יכריעו אין זה נגד כבודו אבל לדון אותו בממונו ודאי דבשלשה סגי, לכן כתב רבינו שבסנהדרין מושיבין כהן גדול בב"ד של כ"ג ודוק:

אבל מושיבין כהן גדול כו'.

נ"ב ירושלמי ריש סנהדרין מכאן לסנהדרין כו' את כהן הראש כו'.

ו[עריכה]

כשם שב"ד מנוקין בצדק כך צריכין להיות מנוקים מכל מומי הגוף:

בגמרא מפיק לה מקראי, ונראה דונשאו אתך בדומין לך קאי גם על מומין וכן משמע בתוספות דהשתא דכתיב ומום אין בך דרשינן לזה גם ונשאו אתך. ולפ"ז הא אמרינן בסוטה שהיה קולו כנער, א"ל א"כ עשיתו למשה בע"מ, ופרש"י דקולו עבה פסול לשיר ומשה לוי היה, א"כ מי שקולו עבה אינו בסנהדרין דואתך בדומין לך גם על זה קאי, ומכש"כ נשיא שהוא תחת משה רבינו כמש"כ פרק א' ה"ג ודאי פסול אם קולו עבה. ולפ"ז מובן דברי ר' חייא לר"ש ברבי אלמלא לוי אתה פסול לדוכן דעבי קליך [מגילה כד] דהיו מסופקים מי יהיה נשיא אם ר"ג הבכור או ר"ש דממלא מקומו וכדאיתא בכתובות ק"ג, וא"ל דהוא פסול לדוכן וא"כ פסול לנשיאות, ולא כוון ר"ח לקנתר לר"ש ברבי דהיה רבו והוי קאים מקמיה כמש"כ פ"ק דקדושין יעו"ש ודוק:

והנה בירושלמי פרק בן סו"מ כשם שאתה דורש באביו ואמו כך אתה דורש בזקני ב"ד שנאמר ויצאו פרט לחגרים כו' וידינו לא שפכו פרט לגדמים כו' כשם שב"ד כו'. ולפ"ז א"ש דידעינן דסנהדרין צריך שיהא בעיר שמודדין לה ומסולק קושיית תוספות בסנהדרין (דף י"ד) דאימור אתיא בזקני השוק, דב"ד שאינן סנהדרין אין צריך להיות נקי ממום, ודוק

ז[עריכה]

ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות: נ"ב סוף יומא פרק יוה"כ.

ולא שם רע ויהא פרקן נאה. תענית ט"ז.

בעלי עין טובה. ירושלמי סוף פ"ק.

ובורחין מכל מיני העול כצ"ל:

ובלח"מ, כאותה דגרסינן בירושלמי.

נ"ב ליתא והסמ"ג לקח מדברי רבינו:

ט[עריכה]

ב"ד של ג' כו' עד שתהיה אמו מישראל כו' משא"כ בסנהדרין:

דאף עפ"י שאמו מישראל והוא מן המשיאין לכהונה דקיי"ל כראב"י, מ"מ הא בירושלמי חגיגה מבואר דממנין לדברים יחידים ובלבד שיהיה ראוי לכל הדברים, א"כ כיון דלחליצה דכתיב בישראל צ"ל אביו ואמו מישראל וא"כ אינו ראוי לכל הדברים לכן אין סומכין ולכן אינו מן סנהדרין דבעינן סמוכין וזה פשוט, הגם דמה דפוסל סומא באחד מעיניו לסמיכה הוא מטעם שאינו ראוי לדיני נפשות מידי דבעינן לזה סמוכין, אבל לחליצה לא בעי סמיכה ומנ"ל דבעי שיהיה ראוי לחליצה, אבל פשטיות הירושלמי שם מורה דבעי שיהיה ראוי להתרת נדרים ולאיסור והיתר אף ע"ג דלזה לא בעי סמוכים ודוק. ולפ"ז הא דאמר הכל כשרין לדון ד"מ ואין הכל כשרין לדון ד"נ הוא על ממזר וגר שאמו מישראל שלדיני נפשות פסול כיון דליכא ביה סמיכה, וכן פירש בפהמ"ש שבאמו מישראל מייר. אולם לפ"ז גם דיני קנסות ליכא בגר שאמו מישראל, וזה לא מחוור דכולהו דיני ממונות במשנתנו מיירי בדיני קנסות וכמו דמוקי הך דבג' ובדרישה וחקירה, וצ"ל דרבא דמוקי במשנתנו בדיני קנסות אזיל לטעמיה דגר דן את גר חבירו, אבל פשט דברי רבינו לא משמע כן ודוק:

י[עריכה]

מותר לאחד לדון מן התורה כו':

אם תעיין היטב בפרק ה' מוכח משם דסבר דמן התורה בעי יחיד סמוך בדיני ממונות רק מדבריהם בעינן שלשה ולכן שנים שדנו אין דיניהן דין אף בדעבד דכן תקנו חכמים, משום דבחו"ל דליכא סמוכים ורק דייני משום דשליחותייהו דארץ ישראל עבדי וכשמועה דהחובל וסוף גיטין, א"כ בתרי דלא עבדי כדין בטלה שליחותייהו ולכן אף בדיעבד לא הוי דין, ולכך לא אמר דר' אבהו איכא בינייהו דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין דכו"ע סבר כוותיה רק דשמואל לא יתכן אליבא דרבא, ואזיל בשיטת רבינו חננאל בפירושו שפירש כן דבר תורה חד נמי כשר פירוש חד סמוך אלא משום יושבי קרנות, פירוש יושבי קצות או קצוצי פאה בלשון המקרא היינו יושבי ארצות רחוקות מארץ ישראל דשם ליכא סמוכים ורק משום דשליחותייהו עבדי, ולכן רק בשלשה דאיכא חד דגמיר נתנו רשות לדון, אבל משום ארץ ישראל דחד סמוך מן התורה כשר לא אמרו רבנן דיהא סגי בשלשה הדיוטות, רק משום דבחו"ל דשם ליכא סמוכין הוצרכו ליתן רשות לשלשה הדיוטים לכן גם בארץ ישראל לא פליג ואמרו דדיני ממונות אותן שרשות לדון בחו"ל רשאים גם בארץ ישראל לדון בהדיוטים ודוק. ולשון הגמ' כ"ש דנפישי יושבי קרנות נראה דגירסא אחרת היתה להם ואכמ"ל:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.