אור שמח/מקוואות/ח

אור שמח ‏ מקוואות ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח

ג' גומות שבנחל התחתונה כו' והאמצעית של מ' ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל כו' אין זה עירוב. ובהלכה י"ב מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זא"ז אעפ"י שרגליו של ראשון נוגעות במים כו' והשני בטומאתו.

פסק כר' יהודה דלא אמרינן גוד אחית, וכן במקואות פסק כחכמים דתוספתא דאין קטפרס חיבור לא ע"י גוד אחית לא ע"י גוד אסיק אע"ג דבתלמודא דילן לא נזכרו רק דברי ר' יהודה ודברי ר"מ, הא גם בתלמודין ללישנא קמא מחלוקת במעלות דרבנן אבל מטומאה לטהרה ד"ה טמא. והנה בר"ש פ"ח דטהרות הקשה בשם ר"ת ממשנה דשם דתני דקטפרס אינו חיבור וכאן בתחתונה כולהו מודו דמטבילין וכבר תמה עליו הר"ש דחכמים פליגי בתוספתא ומשנתינו דקטפרס אינו חיבור הוא כחכמים דלא אמרינן גוד אסיק ולא גוד אחית. וכ"ז כפסק רבינו. אמנם בשם ר"ת כתב לחלק בין מקוה שלם דלחבר למקוה שלם סגי אף ע"י קטפרס משא"כ בשתי מקואות שאין בכל אחת לבדה מ' סאה. והקשה עוד א"כ מאי מייתי בחגיגה להא דבעי מהו להטביל מחטין וצינורת בראשו דתמן המקוה בלא המים הוי מקוה חסר משא"כ בשלש גומות שהאמצעי מקוה שלם וע"ז תירץ דכיון דסופו לירד חשוב כאילו הוא במקוה ועדיף מקטפרס יעו"ש פלפול גדול. ובירושלמי חגיגה פרק אין דורשין ה"ו משוי לכולהו חדא בוקתא הך דפ"ח דטהרות מקל שהיא מליאה משקין טמאים דפליגי ר' יהושע עם חכמים אם השיקה טהור דקטפרס אינו חבור, והך דמקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו בזה אחר זה דפליגי ר' יהודה וחכמים, וכן הך דתנן במכשירין צנון שבמערה אשה נדה מדיחתו כו' העלהו כ"ש טמא ור' יהודה משם ר' יהושע מטהר, דכולהו סברי קטפרס אינו חבור ור' יהודה ור' יהושע סברי דהוי חבור. נמצא דיש לפנינו עוד סתם משנה במכשירין דפליגא על ר' יהודה דאם רגליו נוגעות במים לא אמרינן גוד אחית, וכ"ז כפסק רבינו כחכמים בתוספתא ודלא כהטור ז"ל:

אולם יש להתבונן לפום מאי דמסיק בתלמודין דאף לר' יהודה דסובר גוד אחית בכ"ז אין להטביל מחטין וצינורת בראשו דגוד אסיק לא אמרינן, הלא בתוספתא דמייתי ירושלמי בצנון דהוי כגון אסיק דאמרינן מקום שהנדה אוחזת בו הוי כמו שהמקוה כאן ואפ"ה מטהר ר' יהודה בשם ר' יהושע. ודוחק לומר הא דידיה הא אליבא דר' יהושע. ולסברת רבינו תם יש לפרש דשאני תמן כיון דהוי כמקוה שלם לענין הכשר שהמים המחוברים אינם מכשירים וסופן ג"כ ליפול ולירד חשוב עדיין כמחוברים משא"כ בשלש גוממיות שאין סוף המקוה השלמה לירד רק מה שחרדלית גשמים עוברת ביניהן, וכן בטבילת מחטין וצינורות בראשו של ראשון דאעפ"י שסופו לירד אבל הוא מחובר למקוה חסר לכן לא סבר גוד אסיק, אולם ז"א דכאן בצנון הוא כמו גוד אחית דהמים עדיין לא נעקרו וכמחוברים חשיבי ולא מכשירין משא"כ לטבול בראשו של ראשון הרי אם תאמר דהמים כמונחים בתוך המקוה אין כאן במה להטביל המחטין וצ"ל גוד אסיק, ונמצא סתם משנה דלא אמרינן גוד אחית הך משנה דצנון דהעלהו כ"ש טמא:

ויש להבין קושיית ר"ת דמאי מייתי מגוממיות להטביל מחטין וצינורת בראשו דתמן איכא מקוה שלם, הלא לר' יהודה דסבר גוד אחית המקוה שלימה וכשירה ולכן שוב צ"ל גוד אסיק. אמנם ז"א כיון דאין המקוה שלימה אלא ע"י גוד אחית ואז הוי המים כמונחים במקוה עצמה ואז לא הוי מצי להטביל מחטין וצינורת בראשו אם לא דנימא דהוי כאילו המקוה מגיע עד ראשו תו לא הוי כמקוה שלימה דאמרינן בה גוד אסיק. וגדולה מזו פירש הריטב"א בפ"ק דעירובין בשמועה דהיתה קורתו משוכה ותלויה דאם נעץ שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי דאם גבוהין יותר משלשה לא אמרינן בהו לבוד דכיון דבלא חבוט רמי לא מצית לומר לבוד תו לא אמרינן יעו"ש. אולם מהך דסילון דלעיל דמטהר את המקואות ע"י סילון העליון מן התחתון אע"ג דהוי קטפרס קשה, ורציתי לומר דכאן שמקובצין ונחים בתוך הסילון שלמטה מן הסילון בתוך מקוה תחתונה מניח ידו וסותמה בזה קטפרס חבור, ודוקא היכי שנזחלין וכמו מים שעל מי שרגליו עומדין במים או חרדלית אינו חבור, אך מההיא דמקל מלאה משקין שהשיקה שנראה שנחין במקל [והר"ש פירש לענין טופח עיי"ש] קשה. ודעת הר"ש דלענין שאוב מהני אף קטפרס ואין להאריך. אולם בתוי"ט פירש בשם רבינו שהמקל אינו חלול רק שנשרה במים טמאים והוי כמו מים שעל גוף האדם שאין נחין רק מתנענעין וזוחלין לכן בכה"ג קטפרס אינו חיבור משא"כ בסילון שהמים שבו מקובצין ונחין הוי כאשבורן ולא דמיא לניצוק שעומד באויר וזה פשוט ונכון יותר מכל מש"כ בזה. ועיין לעיל פ"ה ה"ו בכסף משנה, ויפה כתב דלעליון מתחתון לא מהני רק ע"י סילון שמונחים בו, ועיין לשון פירוש המשנה פ"ח דטהרות, כי בהיות השיפוע חלקלק לא ינוח בו זולת ההטפחה כו' אמנם אם היה מקום מקוער כו' הנה כל מי מקוה שטח משטחי המים אשר בתוך הכלי כי אשבורן הוא כלי בלי ספק כו' ונתברר לך שכן הוא:

ומהא דאמר בפרק אין דורשין בעי מיניה מר' יוחנן לר' יהודה מהו לטבול מחטין וצינורת בראשו של ראשון, אין ראיה דהלכה כר' יהודה דאמרינן גוד אחית, דאליבא דר' יהודה קא בעי ולא לפסק הלכה וכן מוכרח דהא שיטת הרא"ש דאם ממשיך מקוה על ידי דבר המקבל טומאה פסול דאך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור הווייתו ע"י טהרה בעינן דאמר בפ"ב דזבחים, הוא גם במקוה [ודלא כשיטת רבינו דרק במעיין בלבד] א"כ קשה ודאי דקרא מיירי גם בכלים וכמו ששנינו בתוספתא דמקואות פ"ק הביאה רבינו לקמן ריש פרק י"א כל מקום שאדם טובל בו ידים וכלים טובלין בו אין אדם טובל בו אין ידים וכלים טובלין בו. [ולשיטת הקדמונים דסברי דמעיין בכל שהוא דוקא לטבילת כלים הא לאדם בעי גם במעיין ארבעים סאה, ע"כ דגרסי כל "מקוה" דהיינו דכללא דוקא במקוה ולא גרסי מקום וזה ט"ס קל, ועיין שו"ת מהרי"ט סימן י"ז שנשאר בתמיה על שיטתם] וא"כ איך יטבילו בראשו מחטין וצינורת הא הוייתו ע"י דבר טמא הוא האדם המקבל טומאה. וליכא לתרץ כמו שתירץ הרא"ש הך דסילון דמטהרין מקואות העליון מן התחתון דמניח ידו תחתיו אע"ג דידיו הוא מק"ט היינו כיון דממשיך ממקוה שלימה מהני אפילו ע"י דבר המקבל טומאה, דכאן הא פירשתי כיון דהמקוה אינה כשירה רק ע"י גוד אחית הא לאו הכי ליכא כאן מקוה שלימה, א"כ הוי כעושה מקוה ע"י דבר המקבל טומאה ולא כמחוברת למקוה כשירה וכפי מה שהכרחתי לעיל מדברי ר"ת, ועכצ"ל דלר' יהודה בעי ור"י סבר במקואות פ"ה בנוטפין שעשאן זוחלין סומך קנה או מקל אפילו זב וזבה, אולם זהו לפירוש הר"ש שם שהזב סומך בידו וברגלו, אבל בפירוש הרא"ש ובתשובותיו כלל ל"א סימן ד' ביאר לפי שיטתו דהזב סמך מקל וכיו"ב מפשוטי כלי עץ ודוקא בזה מכשיר ר' יהודה כמו העביר ע"ג עלי קנים כו' הא אם מגוף ידיו ורגליו גם ר"י מודה דפסולה וכמו העביר ע"ג ידו לחבית, ולפ"ז קשה טובא מהך דאמר מהו להטביל מחטין וצינורת בראשו דהוי מקוה לכלים על גוף האדם המקבל טומאה והא הווייתו ע"י טהרה בעינן. ומכאן ראיה לשיטת רבינו דדוקא לענין מעין לטהר בזוחלין בכ"ש לזב דבעי מים חיים קאמר דבעי שיהיה ע"י טהרה וכמו שהוכיח הרא"ש בתשובה ג"כ, ומההכרח ליישב שיטת הקדמונים דכיון דמחוברת למקוה שלימה והיינו דשלימה ע"י גוד אחית ג"כ מהני אף אם היא ע"י דבר המקבל טומאה ודלא כמו שפרשתי לעיל ויש עוד לרצות בזה ודוק היטב:

יא

כל שתחילת ברייתו מן המים כו'.

אע"ג דבהלכה ו' פסק דממעט בנקב כו' טעמו משום דדוקא כי טביל בהן דאחשבינהו להיות מים לטבול מהני בהמעשה שטובל אבל כי ממעט בנקב וכן לענין חציצה דלא עביד בהו מעשה לא נחשב כמים והוי חציצה למיעוט כמו דאשכחן כיו"ב להחמיר דליחשב כמשקה לפסול המקוה אמרו בפרק חבית בתרדין שסחטן פוסלין בשנוי מראה דאחשבינהו למשקה כן הכא להיות מים כיון דאחשבינהו הוי כמים לטבול בו ועיי' תו' יו"ט בזה.

יב

ג' גומות שבנחל התחתונה כו' והאמצעית של מ' ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל כו' אין זה עירוב. ובהלכה י"ב מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זא"ז אעפ"י שרגליו של ראשון נוגעות במים כו' והשני בטומאתו.

פסק כר' יהודה דלא אמרינן גוד אחית, וכן במקואות פסק כחכמים דתוספתא דאין קטפרס חיבור לא ע"י גוד אחית לא ע"י גוד אסיק אע"ג דבתלמודא דילן לא נזכרו רק דברי ר' יהודה ודברי ר"מ, הא גם בתלמודין ללישנא קמא מחלוקת במעלות דרבנן אבל מטומאה לטהרה ד"ה טמא. והנה בר"ש פ"ח דטהרות הקשה בשם ר"ת ממשנה דשם דתני דקטפרס אינו חיבור וכאן בתחתונה כולהו מודו דמטבילין וכבר תמה עליו הר"ש דחכמים פליגי בתוספתא ומשנתינו דקטפרס אינו חיבור הוא כחכמים דלא אמרינן גוד אסיק ולא גוד אחית. וכ"ז כפסק רבינו. אמנם בשם ר"ת כתב לחלק בין מקוה שלם דלחבר למקוה שלם סגי אף ע"י קטפרס משא"כ בשתי מקואות שאין בכל אחת לבדה מ' סאה. והקשה עוד א"כ מאי מייתי בחגיגה להא דבעי מהו להטביל מחטין וצינורת בראשו דתמן המקוה בלא המים הוי מקוה חסר משא"כ בשלש גומות שהאמצעי מקוה שלם וע"ז תירץ דכיון דסופו לירד חשוב כאילו הוא במקוה ועדיף מקטפרס יעו"ש פלפול גדול. ובירושלמי חגיגה פרק אין דורשין ה"ו משוי לכולהו חדא בוקתא הך דפ"ח דטהרות מקל שהיא מליאה משקין טמאים דפליגי ר' יהושע עם חכמים אם השיקה טהור דקטפרס אינו חבור, והך דמקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו בזה אחר זה דפליגי ר' יהודה וחכמים, וכן הך דתנן במכשירין צנון שבמערה אשה נדה מדיחתו כו' העלהו כ"ש טמא ור' יהודה משם ר' יהושע מטהר, דכולהו סברי קטפרס אינו חבור ור' יהודה ור' יהושע סברי דהוי חבור. נמצא דיש לפנינו עוד סתם משנה במכשירין דפליגא על ר' יהודה דאם רגליו נוגעות במים לא אמרינן גוד אחית, וכ"ז כפסק רבינו כחכמים בתוספתא ודלא כהטור ז"ל:

אולם יש להתבונן לפום מאי דמסיק בתלמודין דאף לר' יהודה דסובר גוד אחית בכ"ז אין להטביל מחטין וצינורת בראשו דגוד אסיק לא אמרינן, הלא בתוספתא דמייתי ירושלמי בצנון דהוי כגון אסיק דאמרינן מקום שהנדה אוחזת בו הוי כמו שהמקוה כאן ואפ"ה מטהר ר' יהודה בשם ר' יהושע. ודוחק לומר הא דידיה הא אליבא דר' יהושע. ולסברת רבינו תם יש לפרש דשאני תמן כיון דהוי כמקוה שלם לענין הכשר שהמים המחוברים אינם מכשירים וסופן ג"כ ליפול ולירד חשוב עדיין כמחוברים משא"כ בשלש גוממיות שאין סוף המקוה השלמה לירד רק מה שחרדלית גשמים עוברת ביניהן, וכן בטבילת מחטין וצינורות בראשו של ראשון דאעפ"י שסופו לירד אבל הוא מחובר למקוה חסר לכן לא סבר גוד אסיק, אולם ז"א דכאן בצנון הוא כמו גוד אחית דהמים עדיין לא נעקרו וכמחוברים חשיבי ולא מכשירין משא"כ לטבול בראשו של ראשון הרי אם תאמר דהמים כמונחים בתוך המקוה אין כאן במה להטביל המחטין וצ"ל גוד אסיק, ונמצא סתם משנה דלא אמרינן גוד אחית הך משנה דצנון דהעלהו כ"ש טמא:

ויש להבין קושיית ר"ת דמאי מייתי מגוממיות להטביל מחטין וצינורת בראשו דתמן איכא מקוה שלם, הלא לר' יהודה דסבר גוד אחית המקוה שלימה וכשירה ולכן שוב צ"ל גוד אסיק. אמנם ז"א כיון דאין המקוה שלימה אלא ע"י גוד אחית ואז הוי המים כמונחים במקוה עצמה ואז לא הוי מצי להטביל מחטין וצינורת בראשו אם לא דנימא דהוי כאילו המקוה מגיע עד ראשו תו לא הוי כמקוה שלימה דאמרינן בה גוד אסיק. וגדולה מזו פירש הריטב"א בפ"ק דעירובין בשמועה דהיתה קורתו משוכה ותלויה דאם נעץ שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי דאם גבוהין יותר משלשה לא אמרינן בהו לבוד דכיון דבלא חבוט רמי לא מצית לומר לבוד תו לא אמרינן יעו"ש. אולם מהך דסילון דלעיל דמטהר את המקואות ע"י סילון העליון מן התחתון אע"ג דהוי קטפרס קשה, ורציתי לומר דכאן שמקובצין ונחים בתוך הסילון שלמטה מן הסילון בתוך מקוה תחתונה מניח ידו וסותמה בזה קטפרס חבור, ודוקא היכי שנזחלין וכמו מים שעל מי שרגליו עומדין במים או חרדלית אינו חבור, אך מההיא דמקל מלאה משקין שהשיקה שנראה שנחין במקל [והר"ש פירש לענין טופח עיי"ש] קשה. ודעת הר"ש דלענין שאוב מהני אף קטפרס ואין להאריך. אולם בתוי"ט פירש בשם רבינו שהמקל אינו חלול רק שנשרה במים טמאים והוי כמו מים שעל גוף האדם שאין נחין רק מתנענעין וזוחלין לכן בכה"ג קטפרס אינו חיבור משא"כ בסילון שהמים שבו מקובצין ונחין הוי כאשבורן ולא דמיא לניצוק שעומד באויר וזה פשוט ונכון יותר מכל מש"כ בזה. ועיין לעיל פ"ה ה"ו בכסף משנה, ויפה כתב דלעליון מתחתון לא מהני רק ע"י סילון שמונחים בו, ועיין לשון פירוש המשנה פ"ח דטהרות, כי בהיות השיפוע חלקלק לא ינוח בו זולת ההטפחה כו' אמנם אם היה מקום מקוער כו' הנה כל מי מקוה שטח משטחי המים אשר בתוך הכלי כי אשבורן הוא כלי בלי ספק כו' ונתברר לך שכן הוא:

ומהא דאמר בפרק אין דורשין בעי מיניה מר' יוחנן לר' יהודה מהו לטבול מחטין וצינורת בראשו של ראשון, אין ראיה דהלכה כר' יהודה דאמרינן גוד אחית, דאליבא דר' יהודה קא בעי ולא לפסק הלכה וכן מוכרח דהא שיטת הרא"ש דאם ממשיך מקוה על ידי דבר המקבל טומאה פסול דאך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור הווייתו ע"י טהרה בעינן דאמר בפ"ב דזבחים, הוא גם במקוה [ודלא כשיטת רבינו דרק במעיין בלבד] א"כ קשה ודאי דקרא מיירי גם בכלים וכמו ששנינו בתוספתא דמקואות פ"ק הביאה רבינו לקמן ריש פרק י"א כל מקום שאדם טובל בו ידים וכלים טובלין בו אין אדם טובל בו אין ידים וכלים טובלין בו. [ולשיטת הקדמונים דסברי דמעיין בכל שהוא דוקא לטבילת כלים הא לאדם בעי גם במעיין ארבעים סאה, ע"כ דגרסי כל "מקוה" דהיינו דכללא דוקא במקוה ולא גרסי מקום וזה ט"ס קל, ועיין שו"ת מהרי"ט סימן י"ז שנשאר בתמיה על שיטתם] וא"כ איך יטבילו בראשו מחטין וצינורת הא הוייתו ע"י דבר טמא הוא האדם המקבל טומאה. וליכא לתרץ כמו שתירץ הרא"ש הך דסילון דמטהרין מקואות העליון מן התחתון דמניח ידו תחתיו אע"ג דידיו הוא מק"ט היינו כיון דממשיך ממקוה שלימה מהני אפילו ע"י דבר המקבל טומאה, דכאן הא פירשתי כיון דהמקוה אינה כשירה רק ע"י גוד אחית הא לאו הכי ליכא כאן מקוה שלימה, א"כ הוי כעושה מקוה ע"י דבר המקבל טומאה ולא כמחוברת למקוה כשירה וכפי מה שהכרחתי לעיל מדברי ר"ת, ועכצ"ל דלר' יהודה בעי ור"י סבר במקואות פ"ה בנוטפין שעשאן זוחלין סומך קנה או מקל אפילו זב וזבה, אולם זהו לפירוש הר"ש שם שהזב סומך בידו וברגלו, אבל בפירוש הרא"ש ובתשובותיו כלל ל"א סימן ד' ביאר לפי שיטתו דהזב סמך מקל וכיו"ב מפשוטי כלי עץ ודוקא בזה מכשיר ר' יהודה כמו העביר ע"ג עלי קנים כו' הא אם מגוף ידיו ורגליו גם ר"י מודה דפסולה וכמו העביר ע"ג ידו לחבית, ולפ"ז קשה טובא מהך דאמר מהו להטביל מחטין וצינורת בראשו דהוי מקוה לכלים על גוף האדם המקבל טומאה והא הווייתו ע"י טהרה בעינן. ומכאן ראיה לשיטת רבינו דדוקא לענין מעין לטהר בזוחלין בכ"ש לזב דבעי מים חיים קאמר דבעי שיהיה ע"י טהרה וכמו שהוכיח הרא"ש בתשובה ג"כ, ומההכרח ליישב שיטת הקדמונים דכיון דמחוברת למקוה שלימה והיינו דשלימה ע"י גוד אחית ג"כ מהני אף אם היא ע"י דבר המקבל טומאה ודלא כמו שפרשתי לעיל ויש עוד לרצות בזה ודוק היטב:

מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו כו'.

תוספתא עודהו במים אחד ממלא בכתף ונותן לתוך המקוה, ופירש בבעל הנפש דאע"ג דלא אמרינן גוד אחית בכ"ז גבי שאובין דהוי רק מדרבנן אמרינן גוד אחית ותו הוי מקוה אף לטהר אותו לטומאה ולטהרה, וזה קרוב למה שפירש הר"ש במשנה דמטהרין את המקוה ע"י סילון דאמרינן דלגבי שאובין להכשירם ע"י השקה מהני אף על ידי קטפרס, וכמו דקטפרס הוי חיבור כן ע"י גוד אחית, אבל מדלא הזכיר רבינו חידוש כזה נראה דמפרש דהוא תקנה למקוה שלא יחסר מארבעים סאה כיון שהם מכוונים לכן כ"ז שהראשון עומד כולו במים אחד ממלא בכתף ואז הוי המקוה שלימה ולא פסלה שאובים. ועיין ט"ז סימן ר"א ס"ק מ"ז שלא זכר דברי הראב"ד בזה ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.