אור שמח/מטמאי משכב ומושב/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
בועל נדה כנדה כו'.
בגמרא (דף ל"ג) אמרו יכול יעלה לרגלה ת"ל וטמא שבעת ימים, וזה אם בעל אותה בששי או בשביעי אבל בועל שומרת יום מבעי' לי' אם אמרינן דטמא שבעה או לא יהא גרוע ממה שהוא בועל שהיא אינה סופרת רק יום אחד כן הוא אינו טמא רק יום אחד. ואשכחן גבי פולטת ש"ז (בדף מ"א) לענין לטמא בפנים אמר ר"ש דיה כבועלה יעו"ש, ולכאורה נראה למיפשט מהא דאמר בפ"ק דיומא מביתו למה פירש שמא יבוא על אשתו ותמצא ספק נדה כו' יעו"ש וא"כ עדיין קשה למה פירש מביתו יבוא על אשתו תוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה שאפילו תמצא נדה לא יהא טמא רק יום אחד ויהא ראוי ליוהכ"פ ועל כרחין דתמיד טמא ז' ימים, ואי דאכתי קשה באשתו יולדת תוך ימי טוהר אמאי לא ישמש עם אשתו שאף אם תמצא דם אותיום ג"כ אינו טמא משום בועל נדה, הא לא קשיא דאימור סברא משנתינו כר' אליעזר דהמקשה תוך שמונים טמאה וחיישינן שמא יש בה עובר ואישתהי והיא תתקשה וטמאה נדה ויטמא בועלה ז' ימים, ולרבינו דפוסק דלא כר"א צ"ל כיון דפרישה צריך מהלכה תו לא חלקו רבנן ומשום לא פלוג גזרו רבנן גם מביתו באופן זה דלא שכיח, אבל תוך אחד עשר יום לא מסתברא שגזרו משום ימי נדות אם לא דלא שנא בין בועל נדה וזבה לבועל שומרת יום:
אמנם מצאתי להראב"ד בתו"כ סוף מצורע ולאיש אשר ישכב עם טמאה להביא את הבא על שומרת יום כנגד יום, כתב נ"ל שאם בא עליה בראשון שלה שיהא שומר כו' שאם תראה שלשה ימים רצופים יהא הוא סופר ז' ימים כמותה ואם לא יטבול ויטהר לערב. ולפ"ז א"ש הך דיומא דחיישינן שמא תמצא דם אותו יום ותראה אחרי זה שלשה ימים והויא זבה ותו טמא שבעה גם הבועל. אך עדיין יקשה א"כ ביום אחד עשר דקיי"ל דלא בעי שימור א"כ יבעול אותה ביום אחד עשר וכיו"ב אם תראה אח"ז הויא נדה לא זבה ומשום דם של אותו יום אינה מטמאה הבועל רק יום אחד אפשר בכה"ג לא פלוג ויעוין סוף נדה ודוק:
ובמשל"מ. שוב ראיתי לתוספות נדה כו' דפשיטא להו שא"מ בהיסט.
נ"ב, עיין תוספות יומא (דף ו'):
ד[עריכה]
הנדה והזבה כו' והיולדת אע"פ שלא ראתה דם כולן מטמאות למפרע מעל"ע כו'
מתניתא היא הובאה בפרק בנות כותים (דף ל"ט) ופרש"י שם היולדת שיצא הדם בפתיחת הקבר מטמאה מעל"ע בראיה ראשונה, ורבינו לא פירש כן דאין לך ראיית אונס גדול מזו, ובהדיא תני בתוספתא פ"ק דאשה שראתה באונס אף אונס דקפיצה דיה שעתה, ובפרט לשיטת רבינו דדם קשוי הוי כמו שביאר הרב המגיד פ"ז מהלכות איסורי ביאה לכן פירש כפשטא דיולדת מטמאה מע"ל משום שמא הוציא הולד ראשו או אבר אחד חוץ לפרוזדור וכמו דאמר הגמ' על יולדת מטמאה בפנים כבחוץ (בדף מ"ב) וז"ב. ודברי הכסף משנה תמוהין, ועיין בהקדמת רבינו לטהרות שהביא הברייתא באורך יעו"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |