אור שמח/מטמאי משכב ומושב/ב
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
דם נדה כו' מטמא לח ויבש.
הנה בריש פרק דם הנדה שקיל וטרי מנא לן א"ק והדוה כו'. ויפלא מדוע גבי זוב פריך לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כ"ש ושקיל וטרי יעו"ש וגבי דם הנדה לא שקיל וטרי יעוין תוס'. אמנם רואים אנו דזב אינו מטמא מה שהוא בועל וברור דדוקא בזבה ונדה דהשוכב עמה בכרת לכן גזרה תורה על טומאת בועלה משא"כ בזב שאינו אסור בתשמיש. ולפ"ז יתכן דהא דלא אמר לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כש"כ משום דטומאת אשה יתכן דגזר רחמנא הרחקה לביאתה ולכן הוי באפשרי לדון דדם הנדה גופא אינו מטמא אבל בזובו של זב פריך שפיר אם לאחרים גורם דטומאת הזב אינו משום איסור דלית ביה איסור כלל ופשוט:
בהשגות. [א"א] נ"ל דלא בעינן מע"ל אלא לשרץ ונבילה.
נ"ב, כוונתו לדברי הגמרא נדה (דף כ"ב) הנ"מ בשרץ ונבילה דקשין כו'.
ובמשל"מ ולא ידעתי למה.
נ"ב ובפרק המפלת פסק הרא"ש בשם ר"ח כרשב"ג:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |