מעשה רקח/מטמאי משכב ומושב/ב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אם שורין אותו בפושרין וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו כמה שיעור החום והטור יו"ד סי' קפ"ח כתב כמים שנשאבו בקיץ מן המעין או מן הנהר ונתחממו בבית וכו' והרב ב"י הביא שם משם הרשב"א ז"ל אדאמרינן ממעכתו ברוק מהא שמעינן דפושרין דיו שיהא כעין חמימות שברוק וזה כלל גדול ע"כ:
ואם היו המים פושרין בתחילתן וכו'. כתב מרן ז"ל שם פלוגתא דתנאי ופסק לחומרא בדאורייתא ע"כ לא ידעתי אכוונה איך פסק לחומרא והלא אם היו פושרין מתחילתן ועד סופן היו חוזרין לחין והיו טמאים ועכשיו שאינן פושרין בסופן לא נתלחלחו וטהורין נמצא דרבינו פסק לקולא וכן מתבאר מדברי רש"י ז"ל שם וכן הקשה המל"מ ז"ל, גם המבי"ט ז"ל בקרית ספר הקשה דלמה פסק רבינו לקולא ועוד דלמה לא פסק כרבן שמעון בן גמליאל דהלכה כמותו והניחו בצ"ע. ולההיא דלמה לא פסק כרשב"ג היה אפשר לומר דדעת רבינו ז"ל דלא נאמר כלל זה אלא במשנה לא בברייתא וכמ"ש מרן ז"ל ספ"ז דפרה אדומה אף דבפ"ט דטומאת מת הל' ה' כתב מרן גופיה בהיפך עיי"ש, אך הקושיא הראשונה ודברי מרן קשין לשמוע. ואילולי דברי מרן ז"ל היינו יכולין לומר דפסק לקולא מדחזינן דהך שיעורא דפושרין כל עצמו הוא לקולא דהא לא חייבו מים חמין הרבה אי נמי יותר מעת לעת וכיון דחז"ל נטו לקולא בהך שיעורא הוא הדין בדידיה גופיה דאזלינן לקולא ודו"ק.
שוב ראיתי בס' צרור החיים ז"ל שרצה להסביר דברי מרן ז"ל עם הסוגיא דפ' המפלת דף כ"ב וכו' וקשה ליה למרן דנראה מדברי רבינו דהא דכתב אם היו המים פושרין קאי ג"כ לדם וכו' עיי"ש והוא דבר אשר לא יכילהו שכל ורעיון דהרי בדם טימא רבינו בין לח בין יבש ולא חילק אלא בזוב ורוק ושכבת זרע ועלייהו דוקא קאי הבדיקה דמים פושרין דלדם אין צריך שום בדיקה דאפילו יבש גמור הוא טמא וכ"כ ג"כ להדיא פ"ה דאיסורי ביאה הל' י"ד וגם בסוף דבריו הניחו בצ"ע מכח קושיא אחרת ושאר דבריו ג"כ שם מגומגמים ואין להאריך. אך מ"ש על דברי מרן שכתב דרבינו מפרש כדברי התוס' וכתב עליו דלא נמצא כעת בדברי התוס' ז"ל גילוי ע"כ, תמיהני עליו ז"ל דהרי מבואר יוצא מדברי התוס' שם ד"ה אבל דם וכו' ועוד קשה דהתם קתני רוק וזוב וניעו דרכיכי וכו' הרי דס"ל דבדיקה דפושרין קאי אכולהו כדברי רבינו, ולענין דברי הראב"ד ז"ל הרואה יראה דפשט הסוגיא דפ' המפלת מוכחא כדבריו:
ב[עריכה]
פשתן שטוותהו נדה וכו'. לפי מ"ש רבינו לעיל דאם שורין אותן בפושרין מעת לעת צ"ל דבפשתן אפילו אם שרו אותו מעת לעת אין הרוק מתלחלח וכ"כ התוס' בזבחים דף ע"ט ועיין מ"ש בס"פ הקודם:
ט[עריכה]
זבה שנעקרו וכו'. בנדה דף מ"ג שלש בעיות דרבא ואף דמייתי את"ל בכולהו כיון דסלקי בתיקו פסקן בספק וכ"כ בסוף פרק ה' דאבות הטומאות עיי"ש:
י[עריכה]
אצל הכותים. בדפוס מגדל עוז מוסיף במשכב זכור:
העבדים וכו'. כתב ז"ל עבדים סתם לכלול אפילו שאינן משוחררין כדתנן רפ"ב דזבין וכמ"ש מרן ז"ל ומ"מ הדבר מגומגם דעבד משוחרר הרי הוא כישראל ועיין מ"ש לעיל פ"א הל' ד':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |