אור שמח/יום טוב/ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
ואם היתה שדה לחה מותר להשקות את כולה.
ע"ז קאי השגת ראב"ד הברייתא שונה את זה על זרעים שלא שתו לפני המועד והוא שונה אותו על כל שדה של אילנות עכ"ל פירוש שעל מה שאמר שלא ישקה כל השדה באילנות כתב דאם היא שדה לחה מותר להשקות כל השדה.
ד[עריכה]
במגיד ד"ה ועושין נברכת וכו' שהוא מפרשה כפירש"י.
נ"ב וכן בפירוש המשנה.
ה[עריכה]
בההמ"ג. או כר' יהודא מפני הברייתא.
נ"ב בתוספתא אמר רבי נראין דברי ר' יהודא במועד ודברי חכמים בשביעית והלכה כרבי וכדברי המכריע ופשוט ועיין שיטת ריב"ב בד' ווילנא.
יח[עריכה]
אבל מהנץ החמה כו'.
נ"ב כר' יהודא בריש פסחים וכסתם משנה וב"ה מתירין עד הנץ.
כ[עריכה]
ההולך ממקום שעושין כו'.
במג"א ס"ק י"ב כתוב במהרי"ל ושוב אמר דאיתא בתוספות פ"ק דפסחים בירושלים סברא היא לנהוג שם איסור מלאכה בע"פ כיון שמתקבצין כו' ומכאן נהג כו' ע"ש ולדעתי דוקא בירושלים פירשו כן בתוספות להירושלמי משום דאין משכירין בתים ואף מטות בירושלים לפי שלא נתחלקה לשבטים לכן כיון שבאין הרבה בני אדם ממקום שאין עושין שוב אסור לעשות מלאכה בפניהם, אבל במקום אחר אין האורחים אף אם הן רבים אין אוסרין על בני המקום וכדאשכחן בעירובין דאין אכסניא אוסר על בני הבית וזה נכון.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |