אור שמח/יובל/י

אור שמח ‏ יובל י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בשנות השמיטה לדעת ר' יהודה דסובר דיובל עולה למנין שבוע, הנה שיטת הירושלמי כך דיובל מנין מיוחד ושביעית מנין מיוחד ויובל לעולם הוא שנת החמישים, היינו דמ"ט שנה בין שנת יובל זה ליובל הבא מלבד שנות היובל עצמן, רק דיובל מנין בפני עצמו ושמיטה מנין בפני עצמו, ולפ"ז בשנה של היובל בפעם הראשון הי' מתחשב לתחלת שנות השמיטה ויובל השני שמנו בני ישראל היה שנה השנית משמיטה ויובל הג' הי' שנה השלישית משמיטה וכן עד עולם היה בשנה אחרת מהשמיטה מהיובל הבא לפניו, ולפ"ז היה פעמים היובל בשנות השמיטה, כן מתבאר משיטת ירושלמי בפ"ק דקדושין ה"ב, ז"ל ברם כמ"ד היובל עולה ממנין שבוע פעמים שהוא בא באמצע שני שבוע, ויעוין מראה הפנים שהעיר בזה. ובאמת לפ"ז א"ש הברייתא שהובאה פרק קונם יין (דף ס"א) אמרו לו לר' יהודה הרי הוא כו' אמר להם לדבריכם הה"א ועשת את התבואה לשלש השנים הרי כאן ארבע. ויש לדון דאטו לדידיה מי ניחא ויעוין רש"י שם שפירש להאי פירכא לדברי הכל היא כו', ולפ"ז א"ש דרוב שנים היובל אינו אחר שנת השמיטה ואינן אסורים לחרוש ולזרוע רק שנת השמיטה והקציר של ששית הוא לשביעית ולשמינית ולששית עצמה ואין כאן רק שלש שנים. ובאמת כל השמועות דבבלי בפ"ב דערכין א"ש וגם שמועה דקונם יין דבעי שנת החמישים כו' יש לפרש קצת. אמנם בערכין (דף כ"ד) דאמר לר' יהודה נשארין מ"ח שנים לענין שדה אחוזה וחשיב לשנה סלע ושתי פונדיונין מוכרח כפירוש הקדמונים דיובל תמיד בתר שנת השמיטה ויובל עצמו מתחשב לשנות שמיטה וגם לחשבון יובל ודלא כפירוש הירושלמי, והאו"ת בסי' ז' באורים כתב כפירוש הירושלמי לר"י ולא הרגיש דבבלי פליג:

ומה נעים לפ"ז דברי הירושלמי פרק היו בודקין ולא תנינן באי זה יובל שאין הדבר מצוי, וזה כפירוש רש"י בבלי שאין עדים ממתינים עדותן מיובל לחבירו אשכח תני ר"ש בן יוחי אומר אף באיזה יובל וקימונה בהוא דעאל ובהוא דנפק, ופירושו אע"ג דשאלינן באיזו שבוע כיון דסבר כר"י וכפירושו נמצא דאם יובל באמצע השבוע הרי שני יובלים בשמיטה אחת שלשה שנים קודם יובל ושלשה שנים בתר יובל, א"כ אף דידעינן באיזו שמיטה צריך למישאל עוד באיזה יובל, וזה דוקא בעת בוא היובל ועת צאתו שיכול להיות אז בתוך שמיטה אחת שני יובלים ונכון מאוד:

ודע דבפ"ק דעו"ג (דף ט') הגירסא הנכונה והברורה בגמרא, שחשבון שלנו הוא לענין בהר"ד שנה הקודמת שמצאנו זה ברבינו אשר טרחו המחברים בזה, הוא דברי רז"ה בספר המאור וכן גירסתו, האי מאן דלא ידע שני בשבוע לישיליה לתנא דסדר עולם כמה חשיב ונחשוב כללי ביובלי ופרטי בשבועי ולשקול מכל מאה תרתי ונשדי אפרטי ונחשיבינהו בשבועי עכ"ל. וא"ש דלפי זה קאי על מנין השנים של כל ימות עולם, והמכוון דבשנת ג' אלפים תת"ל למנין בהר"ד חרב המקדש וכי תחשוב מג' אלפים ת"ת תרתי מכל מאה הרי מל"ח מאות שבעים וששה שנים, שדינהו אפרטי על שלשים שנים הרי מאה וששה שנים שקול ממאה שנים תרתי נשאר שמונה שנים הרי במוצאי שביעית, וכן החשבון עד היום כגון עד שנת חמשה אלפים תרמ"ט, הרי מחמשים וששה מאות שקול תרתי מכל מאה הרי מאה ושנים עשר שנים שקול תרתי ממאה נשאר י"ד ומ"ט הרי שנת השמיטה ונ"א היא ב' לשמיטה. ולפ"ז יתכן דשמועה זו אזלא כרבנן דבזמן הבית היה מנין יובל ובמאה שנים נשלמו שני יובלות עם השמיטין רק כיון שחרב הבית אז השנים של יובל עולין למנין שבועות כיון ששני חריש וקציר הן והגמרא נקטא החשבון למנין העולם דאתיא מנין השמיטה שפיר לרבנן דשית קמייתא לא קדיש עזרא ואשתכח דשנת תר"א הי' מוצאי שביעית וזה כשיטת הגאונים שהביא רבינו ונכון מאוד. רק רבינו מפרש דשנת ת"כ חרב הבית ושנת החורבן איתחשיב מתשרי שלאחר החורבן יעו"ש, ויען כי הענין עמוק קצרתי רק באתי להזכיר גירסת הרז"ה ופירושה. ולדעתי קאי על חשבון שנות עולם לא על שנות החורבן ושנים של הבית אמר דנחשוב, ולזה אמר לתנא דסדר עולם דחשיב למנין שני בריאת עולם דספרא חשיב לשטרות ותנא לעיל לחורבן ותנא דסדר עולם חשיב לבריאה ודוק:

י

ומעבירין שופר בכל גבול ישראל.

נ"ב ולא בחוצה לארץ שאין תוקע יחיד בחו"ל כמפורש בירושלמי רה"ש פ"ד סוף הלכה א':

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.