מעשה רקח/יובל/י
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
א[עריכה]
מצות עשה לספור וכו'. רבינו לא הזכיר אם טעונין הבי"ד ברכה במצוה זו דמאי שנא מספירת העומר דכתיב בה וספרתם וטעון ברכה כמ"ש רבינו ספ"ז דתמידין ומוספין והתוס' במנחות דף ס"ה ע"ב כתבו דשמא היו מברכין עיי"ש נסתפקו בדבר מפני שלא מצינו ברכה זו לחז"ל ועיין מה שכתבתי לקמן הל' י':
ב[עריכה]
שנאמר שש שנים וכו'. חסרון הניכר יש בלשון זה ובדפוס מגדל עוז מצאתי שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך עד שיהיה כל אחד מכיר את ארצו ושבע שנים עשו בכיבוש הארץ וכו' ומ"ש בספרי רבינו
ות"ק ליצירה במגדל עוז מוסיף ואלפים:
ט[עריכה]
ודין בתי ערי חומה. עיין להמל"מ ז"ל. ומ"ש
חוץ משביעית וכו' כתב מרן ז"ל דשביעית בארץ אף בזמן הזה מן התורה (וכ"כ) [כמו שכתבתי] בריש פ"ט ע"כ וכ"כ גם בפ"ד הל' (כ"ד) [כ"ה] ויש לתמוה דשם הל' כ"ט כשבא לחלוק על הרב כפתור ופרח ז"ל כתב עליו דלא דק דבהדיא כתב רבינו בפ"ט ופ"ו דשמטת קרקע בזמן שאין היובל נוהג אינו אלא מדבריהם ע"כ והם דברים תמוהים הרבה ולענ"ד נראה איזה טעות סופר יש בלי ספק:
י[עריכה]
מצות עשה לתקוע וכו'. לא ביאר ז"ל אם היו מברכין על אלו התקיעות והדין נותן שיברכו כדרך שמברכין בתקיעות של ראש השנה כמ"ש סוף פ"ג דהל' שופר וגם ברכת שהחיינו נראה שהיה להם לברך דהא אין לך מצוה הבאה מזמן לזמן גדולה מזו שהיא באה לחמשים שנה ואפילו במקריב מנחה חדשה פסק רבינו ספ"ז דתמידין ומוספין שיברך שהחיינו וממ"ש בריש פרקין וצ"ע למה לא הוזכרו ברכות אלו בדברי חז"ל אך לפי מ"ש רבינו סוף הלכות ברכות נראה פשוט שהיו מברכין אותם מכח הכלל שמסר בידינו שם ואולי דסמך אמה שכתב שם.
ודקדק רבינו לכתוב מ"ע לתקוע מפני שמצות היובל היא התקיעה דהא כל יחיד ויחיד חייב לתקוע משא"כ בתקיעות דר"ה שמצותן בשמיעה כמ"ש רבינו רפ"א דהל' שופר ואף דשוה יובל לר"ה לתקיעות לא אמרו כן אלא לענין סדר התקיעות דבעו פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה וכן נראה מדברי רבינו בספר המצוות (קל"ט) [קל"ז] וק"ע עיי"ש. וראיתי להכנסת הגדולה או"ח סי' תקפ"ה שהביא משם הרדב"ז שביובל היו מברכין לתקוע בשופר עיי"ש:
יד[עריכה]
מר"ה ועד יום הכפורים וכו'. פ"ק דר"ה דף ח' וכר' ישמעאל [בנו של ר' יוחנן] בן ברוקה ולא פסק כחכמים משום דסתם מתניתין אתיא כוותיה:
טז[עריכה]
יובל משמט קרקע בתחילתו וכו'. ולאו דוקא קרקע אלא ה"ה שלוח עבדים וכמ"ש לעיל הל' י"ד אלא כלפי שם שמיטה נקט הכי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |