אור שמח/איסורי ביאה/ז

אור שמח ‏ איסורי ביאה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אותו הדם הוא הנקרא דם הקושי כו':

בגמרא (דף ל"ו) אמר רב נדה ליומא ושמואל אמר חיישינן שמא תשפה וכו'. הנה כאן הספק הוא על ענין העבר אם הקשוי הוא בא מחמת הלידה או לא, ומה שתשפה אחר כך אינו רק ברור שאם שפתה מסתמא קשויה קודם לא היה מחמת הולד, וכי מוקמינן אחזקה או ארובא דמקשות מחמת לידה כמוש"כ תוספות, תו לא שייך לחוש שמא תשפה כמו דחיישת שמא ימות ושמא יבקע הנוד בגיטין כ"ח, דתמן הוא ענין דלהבא שאפשר להיות כך במקרה, אבל כאן שהוסכם על העבר שזה מחמת ולד תו לא תשפה ועיין חידושי ר"ן בזה. ואפשר דטעמא דשמואל דסמוך מיעוטא דמפילות וקשוי דנפלים אינו מטהר, למיעוטא דלאו מן ולד קא אתי הקשוי, וכן כתב הר"ן בחולין ס"ג: דפריך ושמא עוף טמא נינהו דסמכינן מיעוטא דנבילות למיעוטא דטמאים, רק התם הוא בענין דהוה פירש לפנינו ולא ידענו אם פירש מן המיעוט או מן הרוב, משא"כ כאן דנחקור על הך אתתא אם יקרה לה כמקרה הרוב בזה סברי ר"ח ורב דלא סמכינן מיעוטא למיעוטא. ובחידושי חולין וסנהדרין חלקתי דעל רוב כזה לא אזלינן בדיני נפשות לשיטת רבינו, ובגוף הדין אם סמכינן מיעוט למיעוט כתבתי במק"א ואכ"מ:

בההמ"ג ופסק רבינו כן דתרי נינהו.

נ"ב ושמואל פסק בסוף הערל הלכה כר"י בקשוי ולרב מיבעי לי' יעוי"ש.

ד

חל שלישי כו' שהרי יום הלידה סמוך לקושי:

יעוין הרב המגיד. והנה הרמב"ן וריטב"א כתבו דאף ע"ג דא"א לפתיחת הקבר בלא דם מכ"מ דם קושי הוה כיון דבאו ע"י לידה, והכריחן לזה הוא דאמר רבא לידה אינה סותרת, הא רבא סבר בפרק תינוקת א"א לפתיחת הקבר בלא דם וכמו שהקשו רבנן בתוספות, ומזה כתבו דדם קושי הוה כיון דע"י לידה באה, ולפ"ז פירשו הך דת"ר יש רואה מאה יום ואין זיבה עולה בהן כו' דקמ"ל דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם, פירוש במפלת דאין קשוי לנפלים ואם הוי דם בפתיחת הקבר לא הוי דם קשוי דאין קשוי לנפלים והואי זבה יעוין דבריהם. ובאמת מכרע מילתא דהדם שרואה עם לידתה הוי דם קשוי ואינו סותר דהדם ודאי מכח ולד אתי וכמו דאמרו אין לך אונס גדול מזה, וגדולה מזו פרש"י (בדף ל"ז) ד"ה אף ימי לידה ואין ראוין לזיבה כדאמר ולא דמה מחמת ולד הרי דהוה דם לידה ופשיטא שדין דם קשוי יש לה שאינו סותר אף תוך ספירת ז' נקיים, ואף לרבנן בתוס' והרא"ש דסברי שדם בשעת לידה הוי סותר ככל דם ואין זה קשוי מכל מקום נראה דלגבי סילוק דמים מודו ג"כ, דהא אמרו בפ"ק נשאת וראתה דם מחמת נשואין כו' ילדה וראתה דם מחמת לידה עדיין אני קורא לה בתולה כו' ומסיק ע"ז בירושלמי ואפילו שופעת כל ז' לזכר וי"ד לנקיבה, הרי דאפילו רואה דם בימי טומאתה הואי בתולת דמים, וכן אמרו בתלמודן להנך תנאי דבעו ג' עונות הפסק במעוברת ומניקה דמצטרפין ימי עבורה לימי מניקותה ואע"ג דחזיא בלידה דם נדה לחוד ודם לידה לחוד ומיחשבא מסולקת דמים. ובזה א"ש לשון הגמרא על הך דימי עיבורה עולין לימי מניקותה דללוי דאמר שני מעינות הן צריכה שתפסוק משהו כדי שיעלו לה לג' עונות, משמע דאע"ג דרואה כל ימי טומאה לא איכפת לן דזה מחמת ולד אתי עד דחשיב לה בירושלמי בתולת דמים וכל דם שהיא רואה מתחלת לידה עד סוף ימי טומאתה המה ז' לזכר וי"ד לנקבה מחמת ולד אתו והוי בכלל הא דאמר לעיל דם נדה לחוד ודם לידה לחוד, וברור, וא"כ מסתברא כהרמב"ן וסייעתו דמחשבי לדם קשוי ודוק:

וכיון שזכינו לזה נתבונן נא במה דנתקשו אבות העולם רש"י ורמב"ן ז"ל דלא מצאנו סוגיא כזו בש"ס דבחדא מסכתא מבעי להו על ימי לידה שאינה רואה בהן אם עולין למנין ז', ופליגי אביי ורבא ומרבים בראיות, ובסוף פרק בא סימן מבעי להו ופשיט רב כהנא ומפלפלי בה רב פפא ור"ה בריה דר"י ואינם זוכרים דברי רבותיהם מאומה, ומשום זה פרש"י בתשובה דאליבא דר' מרינוס פליגי יעו"ש ברמב"ן, והדבר באמת מתמיה. ולפ"ז נמצא דרך מחוור, דרש"י פירש דימי לידה שאינה נעשית בהן זבה נפקא לן מדמה ולא מחמת ולד, וע"ז מקיש דימי לידה שוים לימי נדה שאין ספירת ז' עולה מהן משום דאי אפשר לזבה כל זמן שלא ספרה ז' נקיים להיות נדה ותליא אם מקשינן אפשר לשאי אפשר יעו"ש בסוגיא. ולפ"ז הא דבסוף פ' בא סימן אמרו דימי נדה שאינה רואה בהן עולין לספירת זיבתה היינו משום דתמן מיירי בזבה קטנה ומשכחת דקודם שעשתה שימור לעשירי נתהווה נדה ובעי אם ימים שאינה רואה בהם עולין לספירת זבה קטנה יעו"ש ברש"י ותוספות, וע"ז מסיק דאיבעיא להו ימי לידה שאינה רואה בהן מי עולין לספירת זיבתה הוא ג"כ בזבה קטנה דבעי שימור יום אחד וסופרת יום אחד, דזה לא ידענא מהקישא דנדה כיון דימי נדה גופא משכחת בזבה קטנה דעלו לימי ספירה דילה, ולכן פשיט שפיר מברייתא דתניא ראתה שני ימים כגירסת רש"י ובשלישי הפילה כו' מביאה קרבן ואינו נאכל, דחזינן דמדאינה מביאה רק קרבן אחד מספק, הלא מספק היה לה להביא שני קרבנות שמא ראתה וילדה והואי זבה ויולדת וצריכה להביא שני קרבנות, וצריך לומר דהך תנא סבר דאין ספק שמא הוה זבה ויולדת דדם שרואה בעת לידה הוי דם קשוי ומחמת ולד אתי וכמו דכתבו קדמאי וסבר דיש קשוי לנפלים ויעוין בתוספות ריש פ' המפלת שפירשו כן בברייתא דקשתה שנים ולשלישי הפילה יעו"ש. וכיון דסבר דיש קשוי לנפלים, א"ש מה דמסיק וימי לידה שאין רואין בהן עולין לספירת זיבתה דממ"נ אם הפילה רוח הרי ספרה ז' נקיים לזיבתה, ואם הפילה ולד הרי אינה צריכה ספירת ז' דיום השלישי הוי דם קשוי מה שרואה בשעת לידה ואינה זבה, וזה תינח על ספירת שבעה, אבל מכל מקום מה דראתה שנים מזה הוה זבה קטנה דהא לא קשתה ורק בשופי ראתה כגירסת רש"י ורבינו, וצריכה ספירה יום אחד, ע"ז מסיק הברייתא דימי לידה שאינה רואה בהן עולין לספירת זיבתה והוי שימור בימי לידה שאינה רואה בהן והוי חדא בקתא עם הך דימי נדה שאינה רואה בהן עולין לספירת זיבתה דבזבה קטנה מיירי ודוק, ומשני ר"פ משום דאיכא ספק שמא יולדת זכר והוי ספק ספיקא שמא לא ילדה ושמא ילדה זכר וסליק לה שימור מז' ימים בתראי, ור"ה בר"י מדחה לה ולא מזכיר כלל ספק ספיקא ספק שמא לא ילדה וספק שמא ילדה ולא ראתה כיון דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם דקרבנה אינו נאכל [ויעוין לקמן הלכות שחיטה פ"ח שהארכתי לפלפל] וכמו שהרגישו בתוספות, כיון דלא נזכר רק לידה וספירה לזבה קטנה וכמו שבארנו, ומה דלספירת זבה גדולה לא סלקי ימי לידה ולספירת זבה קטנה סלקי הוא משום דמההיקש לימי נדה גמרינן דימי נדה אין ספירת ז' עולה מהן הא ספירת יום אחד לזבה קטנה עולין, כן איתקוש ימי לידה, ומצאנו לר' לוי (בדף ל"ח) לפרש"י דסבר דדרשה דדמה ולא מחמת ולד לא נאמר בזבה קטנה וכיו"ב כתבו תוספות (דף ס"ט) לענין ספורים בפנינו לחלק בין זבה קטנה לזבה גדולה, א"כ אין פלא דשמור יום אחד לזבה קטנה סליק מימי לידה שאינה רואה בהן אע"ג דלזבה גדולה לא סליק, ויכול להיות אף לר' אליעזר דסבר דבר שאינו גורם סותר, זה דוקא בספירת שבעה לא בספירת יום אחד דוגמא דזב דאונס סותר לספירת שבעה, וימי נדה וכן ימי לידה שאינה רואה בהן עולין לספירת יום אחד בזבה קטנה ודוק:

והנה מוכרח כן בסוגיא דטועה דף ל' דפריך יומא קמא דאתא לקמן ליטבלה כו' שומרת יום כנגד יום הואי כו' ולא פריך דכל שבוע קמא ליטבלה דילמא יולדת כשהיא זבה קטנה וכל יומא בספק שומרת יום הוה דהך תנא סבר דימי לידה אין עולין לספירת זיבה והרגישו זה בתוספות, וצריך לומר, דאע"ג דימי לידה שאינה רואה בהן עולין לספירת זבה קטנה מכל מקום לזבה גדולה אינן עולין, ומצאתי בחידושי רמב"ן שפירש כן בהך דטועה ודוק:

הר"ז ספק יולדת וספק זבה:

דכיון שאין ידוע מה הפילה אימור דם ראתה ולא ילדה ואימור ילדה ולא ראתה דם ואימור ילדה וראתה דם, דדוקא המפלת חתיכה ורואין אנו שאין עמה דם טהורה דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם, אבל בלא ראינו אימור ילדה וראתה דם ואין קשוי לנפלים והוי זבה גמורה וצריכה ז' נקיים, ודברי הכס"מ תמוהים מאוד:

ח

ספרה שבעה ימי נקיים ולא טבלה וכו':

הנה בזבה שספרה ז' נקיים ולא טבלה ואח"כ ראתה דם בשמיני אם סותרת מנינה נסתפקו בתוספות, והעלו דמסתברא דלאחר המנין אינו סותר, וכן נראה סעד לזה מהא דאמרו סוף פ"ק דכריתות דזב בעל שתי ראיות אם ראה ג' ראיות ביום שביעי אינו מביא קרבן דכל ראיה שסותרת אינה מביאה לידי קרבן כמו שביאר רבינו בהלכות מחוסרי כפרה, וטעמו פשוט דבשתי ראיות טמא ובשלשה מביא קרבן, הפירוש דיהא הטומאה עליו מהשתי ראיות אז מביא קרבן על השלישית. והנה זה דוקא כשטומאתו להצריך ז' נקיים בא מאותן ראיות שמצטרפות לחיוב הקרבן אבל אם הטומאה להצריכו ז' נקיים בא בלא אותן הראיות דאף אם ראה ראיה אחת סותר ואף באונס סותר, הרי דטומאתו להצריך ז' נקיים בא מהשתי ראיות הראשונות שכבר הצריכוהו עליהן לספור ז' נקיים ונסתר עכשיו ע"י ראיה חדא לטמאותו למפרע אינו מחייבו בקרבן, ואם נאמר דבזבה סותרת בטח בזב שראה ב' וספר שבעה ולא טבל אם יראה אח"כ סותר מנינו ונמצא דין זר דאף אם ראה בשמיני ג"כ סותר מנינו, ולכן אף אם ראה שלש ראיות בשמיני הוי ראיה שסותרת ואינה מחייבו בקרבן, ולפ"ז אמאי מחלק בין ליל שמיני ליום שביעי עדיפא הוה ליה להשמיענו דאם ראה שלש ראיות בשמיני כ"ז שלא טבל אינו מביא קרבן כיון דהוי ראיה הסותרת, וזה מוזר לא שמענו, לכן ברור דאף שלא טבל אינו סותר מנינו לכן מביא קרבן בראה בליל שמיני, וכיון שכן הוא הדין בזבה שלא טבלה אינה סותרת מנינה לאחר ספירת שבעה אף אם לא טבלה, אולם לדידן אין נפק"מ דעל טיפת דם כחרדל צריכה לישב ז' נקיים ודוק, אח"ז ראיתי בשמ"ק בש"ס ווילנא מש"כ בזה ונהניתי:

והנה בדם הבא שלא בהרגשה אם סותר בעי עיונא ונחלקו בתראי, ולכאורה משמע קצת דסותר, דאמרו בפרק המפלת, דהמפלת חתיכה כו' וא"ל טהורה ר' אליעזר אומר בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה כו' היינו כו' וחכ"א אין זה דם נדה אלא דם חתיכה ת"ק נמי מטהר כו' ומסיק רבא דכו"ע אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה, ופירש השר מקוצי (עיין רא"ש) דהפירוש דהוי דם נדה רק דסברי דהא דמטהר רחמנא בשפופרת משום שאין דרכה של אשה לראות בשפופרת, וכן בחתיכה נמי אפילו פלי פלויי משום שאין דרכה של אשה לראות דם בענין זה ולא משום חציצה, והכא במקור מקומו טהור כו' דר"א מקור מקומו טמא כו', ולמה ליה למימר דפליגי בזה דלא נזכר פלוגתייהו בהאי, לוקמא דפליגי דר"א סובר דאע"ג דמיעטיה רחמנא בבשרה ולא בשפופרת ולא בחתיכה משום דאין דרכה של אשה לראות כך, מכל מקום סותר המנין של ז' נקיים ואזיל לטעמיה דסבר גבי זב דראיה באונס סותר אף שאינו גורם לטומאה ולא לקרבן ולדידיה אמרו לקמן (דף ל"ז) דלר"א אף דבר שאינו גורם סותר וגם דם קושי סותר בזיבה וכן סבר רבא דלידה סותר בזיבה יעו"ש לר"א דמוקי מתניתא כוותיה, לכן סבר כאן דרואה בשפופרת סותר בזיבה, ורבנן סברי דדבר שאינו גורם אינו סותר, ולכן אמרו אין זה דם נדה. פירוש דאינו סותר כלל ואזלי לטעמייהו, ומוכרח מזה דאע"ג דדרשינן ולא בשפופרת כו' מכ"מ סותר לכולי עלמא והרי בריש פ' הרואה כתם אמר דמבבשרה תרתי ש"מ הך דלא בשפיר והך דשלא בהרגשה טהורה, וכיון שהוכחנו דדם זה הבא בחתיכה ובשפופרת סותר כן הך דשלא בהרגשה דתרווייהו מחדא דרשא נפקא ותרווייהו בני חדא ביקתא הוי ודוק:

יא

ימי לידתה וימי נדתה אם לא ראתה בהן וכו' אין עולין לה ימי הראייה ולא סותרין וכו':

בגמרא דף ל"ז כימי נדתה כך ימי לידתה, מה ימי נדתה אין ראוין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן אף ימי לידתה שאין ראוין לזיבה אין ספירת שבעה עולה מהן. והנה התמיהות בזה גדולות, מאי אין ראיות לזיבה דאמר הכא ועיין ס"ט קצ"ד, ועוד לא ידעתי מה זו סיבה מפני שאין ראויות לזיבה לכך אין ספירת שבעה עולה מהן, הסיבה הוא מפני שאינה יכולה להיות נדה כ"ז שהיא זבה, והוא אצלי ממש כאומר מה ימי נדה שמטמאה בועלה וכי"ב כיון שאין זה סיבה לזו, ולפי סיבה זאת א"כ ימי טוהר שאינה נעשית זבה אין ספירת ז' עולה מהן, ואעפ"י שיש לדחוק אין זה נוח לדחוק בסברות בדויות, ובפרט דשיטת רבינו ידוע דאעפ"י שלא ספרה ז' נקיים, בכ"ז ביום י"ט הוה נדה ובתוך נדתה ימים שאין רואה בהן הוי ספירה, ואף שלא הטלנו עלינו כעת את הטורח ליישב שיטתו מכמה סוגיות בש"ס המוקשים, בכ"ז רואים אנו שהיה לרבינו פה גירסא אחרת:

אשר לכן נראה לי בזה חדשות, דניחזי מקום הברייתא הוא בתורת כהנים, ושם ילפינן ימים הראויה להיות בהן זבה, וימים אשר היא נעשית בהן נדה מקראי, והגמרא מייתי הך ברייתא לקמן סוף מכילתין ומנא ידעינן י"א יום, דבקרא כתיב סתם בלא עת נדתה ודרשינן משמעותו, היינו ימים שכתוב ימים רבים, וספרה שבעת ימים, בטח כל אותן הימים הן ימים הראוין לעשותה זבה אם רואה בהן יעו"ש באורך, דז"ל, מה מצאנו ברביעי שהוא כשר לספירה וכשר לזיבה אף אני ארבה את אלו שהן כשרים לספירה כשרים לזיבה. הנך רואה בעיניך, דבזה האופן ידעו חכמים מנין האחד עשר יום, ממה שהן כשרים לספירה. אבל שאר יומי כמו הי"ט והכ' אינם בכלל וספרה שבעת ימים הכתוב בקרא, אע"ג דאם לא ראתה הן עולים לספירת זיבה אם ראתה בט' וי' וי"א, אבל הילפותא הוא ממה דקאי הקרא בהכרח וכל מה שהוא בכלל ספירת ז', אם ראתה אב"ג נעשית בהן זבה, וע"ז יליף תנא דתו"כ דגם בימי לידה אינה נעשית זבה אעפ"י שהדם טמא ואסורה לבעלה, דמהיקש ילפינן מה ימי נדה, היינו יום הי"ט עד הסוף נדות שאינן ראוין לספירת שבעה, היינו שאינן בכלל וספרה לה ז' ימים אינן ראוין לזיבה, ודוקא ימי שהן בכלל וספרה לה שבעת ימים בהן נעשית זבה, כן ימי לידה שאין ספירת שבעה עולה מהן אין ראוין לזיבה. ולפ"ז צ"ל הגירסא כך, מה ימי נדתה אין ספירת שבעה עולה מהן אין ראוין לזיבה אף ימי לידה שאין ספירת שבעה עולה מהן אין ראוין לזיבה. והא דפריך וכי דנין אפשר משא"א, ה"פ דאם הוה אמרינן שאף ימים שאינן בכלל וספרה שבעת ימים הן ראוים לזיבה א"כ אימת הואי נדה דכל ימיה הואי זבה ותמיד הואי בלא עת נדתה אתמהה. אבל אם יולדת שתראה דם תהיה זבה, אטו זה מתנגד למנין הנדות, אם תלד בחשבון ימי זיבה ותראה דם תהיה זבה, וזה אין דנין אפשר משא"א תמצא בכ"מ בסוכה נ' וביבמות ובמנחות י"ט ודוק. ולמאן דמוקי הך ברייתא כמ"ד דנין אפשר משא"א, מנא לן דאינה נעשית זבה בלידה למ"ד אין דנין. דע, כי אפשר דכיון דקיי"ל דדם לידה אינו סותר כיון שאינה גורמת טומאה דבלא ראיה היא טמאה מחמת הלידה כפסק רבינו, כש"כ שאינו עושה אותה זבה, אבל ר' אליעזר צריך למילף מקראי דאית ליה דבר שאינו גורם סותר, כן אפשר אע"ג דבלא זה טמאה בכ"ז נעשית בזה זבה ודוק היטב:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.