קרית ספר/איסורי ביאה/ז

קרית ספר ‏ איסורי ביאה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דם קושי שבימי נדתה הרי הוא דם נדה ושבימי זיבה טהורה דכתיב דמה דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד וכתיב וטמאה שבועים כנדתה ולא כזיבתה מכלל דזיבתה טהור היכא משכחת לה זיבה טהורה אלא זו דם קושי מימי זיבה ואע"ג דכתיב שבועים כנדתה אצטריך דמה דאי לאו דמה הוה אמינא כנדתה לא כזיבתה ואפילו בשופי שהפסיק שופי בין קושי ללידה נימא טהורה הואיל ודם בקושי בא להכי כתיב דמה ואין קשוי לנפלים דקישוי דנפל בשופי דולד דלא הוי מחמת ולד כדאמרינן. דם קושי י"ד יום קודם שתלד טהור ט"ו יום הוי דם זיבה דכתיב וטמאה שבועים כנדתה ולא כזיבתה מכלל דזיבתה טהורה וכמה שבועים דמהכא גמרינן לעיל קושי בימי זיבה. ואם פסק לה הצער אחר שלשה ימים ועמדה בנחת כ"ד שעות אפילו לא פסק הדם וחזר הצער אחר כ"ד שעות הרי זו זבה שאינו מחמת הולד ואם ילדה אחר כך הרי זו יולדת בזוב דלא טהר רחמנא יולדת בזוב אלא דם דאתי מחמ' ולד אבל היכא ששפתה מן הצער כ"ד שעות דם שראתה אינה מחמת וולד קושי הסמוך ללידה אין זו יולדת בזוב דדם קושי הוי מחמת וולד וכתיב דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ושופי יום שלישי הסמוך ללידה הרי יולדת בזוב דכיון דלא קשתה לא הוי מחמת וולד ושופי של יום הלידה גופה לא הוי שופי דבעינן שופי כל יום ג' המביאה לידי זיבה והכא כיון דילדה באותו יום אין לך קושי גדול מזה ואין זו יולדת בזוב שהרי יום הלידה סמוך ליום הקושי שלפניו וכשראתה א' בקושי ושנים בשופי וילדה בשני של שופי דלא הוי יום הלידה סמוך ליום קושי נמי לא הויא יולדת בזוב דבעינן שופי כל יום ג' המביאה לידי זיבה כדאמרינן. הפילה בג' ואין ידוע מה הפילה אם הוא נפל או רוח בעלמא הרי זו ספק זבה וספק יולדת דאם היה ולד גמור הרי כאן לידה ולא זיבה ואפילו ראת דם עם לידתה להשלים ג' ראייות דרחמ' טהריה כדילפינן מדמה ואם לא היה ולד וראת דם עם לידתה הרי כאן זיבה גמורה דהשתא לאו קושי סמוך ללידה הוא דאין כאן לידה ואם לא היה ולד ולא ראתה דם אין כאן לא לידה ולא זיבה דשני ימים ראת לבד.

ה

יולדות בזוב הויא זבה וסופרות ז' נקיים כדכתיב וספרה לה ומביא קרבן זבה כיון דהויא זבה וקרבן יולדת כיון דילדה ולידה אינה סותרת מנין שבע' אם התחילה למנו' וילדה וימי לידתה שאינה רואה בהן עולין לה לספירת ז' נקיים דכתיב ואם טהרה מזובה מזובה ולא מלידתה כיון שטהרה מזובה סופרת מיד ואינה צריכה להמתין עד שיעברו ימי לידתה אלמא ילדה בימי ספירה אינה סותר' ועולה ואם שלמו ימי הספירה בתוך י"ד של נקבה אסור' לבעלה מדין ימי לידה עד ליל חמשה עשר כדכתיב וטמאה שבועים וגו' וימי נדתה נמי שאינה רואה בהן עולין לה לספירת שבעה דזבה גדולה לדעת הרב ז"ל מהאי קרא גופיה דכתיב ואם טהרה מזובה כיון שטהרה מזובה אף על פי שהיא טמאה טומאה אחרת הרי זו סופרת בהן כדלקמן.

ז

יולדת בזוב שלא פסק דמה אין לה דם טוהר דממעין דמי' טמאים אתי והתורה לא טהרתו עד שתספור ז' נקיים כדכתיב דותה תטמא דהוי קרא יתירא דה"ל למכתב וטמאה שבעה ימים כימי נדה ולשתוק ואתא לרבות יולדות בזוב שצריכה שתשב ז' ימים נקיים ואם ספרה שבעת ימים ולא טבלה וראתה אינה צריכה לשבת על אותו דם אלא טובלת ומותרת שכל ימי טוהר אינם ראויים לא לנדה ולא לזבה דרחמנא טהרינהו אבל עצמו של דם טמא ומטמא כדין דם הנדה עד שתטבול דביומי תלה רחמנא וכיון דלא טבלה הוי דמה טמא כטומאת לידה.

ט

היולדות נקבה ואחר לידה נתעברה ובא לה דם קושי בתוך פ' הרי הוא דם טוהר שכל דמים שתראה תוך ימי טוהר טהור עד שתפיל וכשתפיל תהיה טמאה לידה אם זכר טומאת זכר אם נקבה נקבה דכתיב תשב על דמי טהרה לרבות מקש' בתוך פ' של נקבה שכל דמיה שהיא רואה טהורים עד שיצא הולד יצא הולד טמאה לידה ומונה ימי טומאה וימי מלאת מולד שני אפילו היו תאומים ונולד זה אחר זה כמה ימים מונה לשני דכיון דמרבינן מקרא דתשב. מקשה תוך פ' כל שרואה תוך פ' טהור בין אחד בין שנים זה אחר זה ומונה משני כיון שדמיה ג"כ משני טהורים כדאמרינן.

י

זבה שפסק דמה והתחילה למנות ובא לה דם קושי תוך ז' ימים נקיים אינו סותר ועולין לה למנין לפי שדם זה טהור הוא דבימי זובה טהריה רחמנא לגמרי בעודה שותת וכן ימי לידה אינם סותרים ועולין כשאינה רואה בהם כדאמרינן לעיל מדכתיב ואם טהרה מזובה כיון שטהרה מזובה אף על פי שהיא טמאה טומא' אחרת כגון טומאה לידה ונדה ומצורעת הרי זו סופרת בהן אם לא ראתה ואם ראתה אין עולין לה ואין סותרין אלא משלמת על מנינה כשתפסוק הדם דאף על גב דאמר ואחר תטהר אחד אחד לכולן שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם היינו טומאת זיבה.

יב

ואיפשר שתראה האשה דם מן המקור יום אחר יום מאה וי"ד יום ב' ימי זיבות וימי נדות וב' ימי זיבות וימי קושי וימי לידה וימי מלאת ונדות וב' ימי זיבות ולא תהיה זבה גדולה שכל דם שתראה אחר מלאת הוא תחלת נדתה שכל שיש הפסק חוזרת לפתח נדותה דהכי גמירי הלכתא דשבעת ימי נדה קודם י"א ימי זיבה לפיכך הרואה דם בין השמשות של סוף יום מלאת הרי זו ספק נדה שמא בליל' ראה שהוא תחלת ימי נדתה.

יד

מן העיקרין שנזכרו יתבאר לך דין אשה שהוחזקה כל ימיה יום תראה ויום לא תראה או כמה ימים תראה וכמה ימים לא תראה שוה בשוה שמיום אחד עד שלשה לא תשמש אלא יום אחד וחמשה לילות ביום אחד רואה ויום אחד אינה רואה וארבעה לילות ברואה ב' ימים וב' ימים אינה רואה ומשלשה עד שבעה משמשת בתחלה מיום א' עד חמשה ימים ושוב אינה משמשת לעולם שהוחזקה זבה גדולה ואינה יכולה לספור ז' ימים נקיים ומשבעה עד עשרה עד מאה עד אלף ועוד שיכולה למנות ז' נקיים משמשה בכל ימיה ולפי רוב הימים תרבה שימושה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.