אור זרוע/שאלות ותשובות/תשלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png שאלות ותשובות TriangleArrow-Left.png תשלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

השיב אבא מרי שיחי' תשובה לה"ר אביגדור וה"ר אלעזר אחיו

מצות רבותי ה"ר אביגדור וה"ר אלעזר אחיו. עלי להתבונן בשאילתם. ויראתי מלמנוע את דעתי הפחותה אף כי כבד עלי הדבר מפני כובד עיני ואף כי טרוד אני בעניני סוכה וערב שבת ויום טוב:

אשר כתבת' שומר' יבם שמתה ופרע לה היבם כתובתה לפני מותה מנכסי בעלה הראשון שלא היה חפץ לייבם כי הוא נשוי ולו בנים וגם היא לא היתה רוצה ליבם ואף לא להנשא עוד לאחר לפי שהיתה זקינה וע"כ לא חששה לחלוץ. גם במדינה זו נהגו כדברי ר"ת שפוסק כאבא שאול עכ"ל. כך נרא' בעיני שלא זכתה היבמה באותם הנכסים שנתן לה היבם כי אין היבמה נוטלת כתובת' מנכסי בעלה אלא משע' חליצה זוכה בכתובת' ולא קוד' לכן כדתנן בה"א כתובת' בחזק' יורשי הבעל. ואין לחלק בין זקינה לבחורה דתרוייהו חולצות או מתייבמו' ואפי' עקרה כדתניא בתוספתא. ומורי רבי' שמחה זצ"ל עבד עובדא בזקינה הלכך הואיל והיתה ראויה לייבם או לחלוץ ומתה בלא חליצה לא זכתה בנכסים בכתובתה וזה שנתן לה היבם בתורת פרעון הכתובה מתנה בטעות היתה שהיה סבור שהיה לה כתובה ואפי' הקנה לה בקניין קנין בטעות הוא ואין בו ולא כלום בההיא דספ"ק דגיטין גבי הנהו גינאי דעבוד חושבנא ודחזקת הבתים דרב ענן שקיל בידקא בארעא דאסיקנא דמחילה בטעות לא הויא [מחילה] הלכך הכא נמי שנתן לה כתובתה בשסבור שיש לה כתובה קודם חליצה ואי הוה ידע דלית לה לא הוה יהיב לה. והמשיכה שמשכה הנכסים שנתן לה לא הויא כלום אלא כל מה שנתן לה חוזר היבם וגובה. והא (לתקפו בהו) דדייק' הא מסר (לה) [לו] זכה והכא נמי הואיל ומסר לה זכתה. לא דמי כלל דהת' ספק בכור ספק פשוט ולא הכריעו בו חכמים זכותו של בעל הספק אבל הכריעו בכתובתה ואמרו כתובתה בחזקת יורשי הבעל. ועוד כשמת ראובן מיד שמעון ירש את נכסיו והזקינה מתייבמת. עכשיו שגזר הגאון על שתי נשים ופשטה הגזירה והיה שמעון ברצון מייבם אלא שהוא אנוס בתקנתא דרבנן כסבור אני שאין לה כתובה אפי' חלצה דהואיל ואניס בתקנתא דרבנן שאינו יכול לייבם אין להפסיד מה שבידו מה שירש מאחיו. ולמדתי זה מדברי ה"ר יצחק הלבן זצ"ל שכתב בתחילת כתובות אהא דמסיק חלה הוא מהו התם טעמא מאי משום דאניס הכא נמי הא אניס או דילמא התם אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן וכתב ה"ר יצחק הלבן מיכן אני מדקדק דכל אניס בתקנתא דרבנן אין לו להפסיד מה שבידו ועכשיו שאם יאמר יבם איני רוצה [לחלוץ] ליך עד שתתן לי כך וכך דוחקין אותו עד שיחלוץ דהשתא כמו תקנתא דרבנן היא שאינו יבול לישא אשה אחרת וגדולה מזו שנינו ביבמות פ' ב"ש המודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה דכופין אותו שיחלוץ לה אע"פ שכמו מקצת פשיעותא היא וכ"ש בכה"ג דאין מניחין את היבם לדוחקה לשום דבר אלא כופין אותו שיחלוץ עכ"ל. הכא נמי הואיל ואניס בתקנתא דרבנן שאין יכול לייבם אין לו להפסיד מה שירש מאחיו. מפני ערב שבת ויום טוב לא יכולתי להאריך לפי כבודכם ועליכם החיים והשלום בחשקי: יצחק בר' משה נב"ה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף