אור זרוע/קריאת שמע/כה
|
< הקודם · הבא > |
(דף יא ע"ב) תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והי' אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת לאנשי משמר היוצאין מאי ברכה אחת פי' הא דקאמר אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת מאי היא כי הא דרבה ורב יוסף בר אבא איקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו אתו ושיילו לרב יהודה מאי ברכה אחת אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה. אמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא ר' יצחק בר יוסף אמר הא דר' זריקא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דא"ר זריקא א"ר אמי ארשב"ל זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו אי אמרת בשלמא יוצר אור היינו דאמר ברכות אין מעכבות זו את זו אלא אי אמרת אהבה רבה מאי אין מעכבות זו את זו דילמ' משום דלא מטא זמן יוצר אור וכי מטא זמן יוצר אור אמרי ליה ולא היא לעולם אהבה רבה הוו אמרי וכי מטא זמן יוצר אור אמרי לי' ומאי אין ברכות מעכבות זו את זו סדר ברכות. פר"ח ז"ל הא דר' זריקא לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר כלו' שמע ר' זריקא לרשב"ל דאמר אין ברכות מעכבות זו את זו ודייק ברכה אחת יוצר אור אי אמרת דקרי יוצר אור בלבד ומניח אהבת עולם לגמרי וקורא ק"ש היינו דברכות אין מעכבות זא"ז דהא לא מעכבא לי' אהבה רבה אלא אי אמרת קורא אהבת עולם ברישא וקורא אחרי' שמע משום דאכתי לא מטי זמן יוצר אור וכי מטא הנץ החמה ומטי זמן יוצר אור קרי לי' נמי יוצר אור מאי אין מעכבות זו את זו דהא קרי להו לתרווייהו אלא לאו יוצר אור ואהבה רבה מניחה לגמרי והיינו דברכות אין מעכבות זא"ז ואמר וכי מכללא הוי מאי איכא למימר הא אתבריר' דיוצר אור היא ודחינא אי מכללא שמעי' איכא למימר ברכה אחת ששנינו במסכת' תמיד אהבת עולם היא ומאי ברכות אין מעכבות זא"ז דקאמר רשב"ל סדר ברכות פי' דאי קדים ברכת אהבת [עול'] לשל יוצר או' לא מעכבא אלא הדר בריך בתר אהבת עולם ברכת יוצר אור וכיון דהא דאמר רשב"ל לא אברירא לן דאיתמר בהדיא משמי' דהא רב יצחק בר יוסף אמר מכללא איתמר עבדי' כשמואל דאמר בהדיא אהבה רבה והאידנא אי אקדים ובריך אהבת עולם וקרי ק"ש והדר קרא יוצר אור יוצא ידי חובה דברכות לקרותן כסדרן אין מעכבות זו את זו אבל אם הניח אחת לגמרי לא יצא ידי חובתו עד כאן לשונו. למדנו מכאן דכל היכא שלא ברך קודם המצוה מברך לאחר כן ויוצא ידי ברכה וראיה לדבר טבילת גר שמברך אחר טבילה משום גברא דלא חזי לא מצי לברך קודם לכן ה"ה לשבח דלא אפשר לי' לברך כבר עובר לעשייתה שמברך לאחר כך. ותו דאי' דאמר בירושלמי פ' הרואה (הלכה ג) שחיטה אימתי מברך עלי' ר' יוחנן אומר עובר לשחוט ר' יוסי בר נהוראי אומר משישחוט למה שלא תתנבל בשחיטתה הרי למדנו שאדם יוצא ידי חובת הברכה אחר עשיית המצוה מעתה היכא ששכח לברך עובר לעשייתה יברך אחר כך כההיא דפ' שלשה שאכלו דאמר רבינא (הילכתא) [הלכך] אפי' גמר כל הסעודה כולה יחזור ויברך אמר רבינא מנא אמינ' לה דתניא טבל ועלה בעלייתו אומר אקב"ו על מצות טבילה ולא היא התם מעיקרא גברא דחוי' הוא והשתא הוא דמחזי הכא מעיקרא גברא חזיא הוא והשתא הוא דאדחי הוי נראה ונדחה וכל שנראה ונדחה שוב אינו נראה. נראה בעיני דליתא לראי' דרבינא מגר מיהו דרבינא לענין סעודה איתמר ולפר"ח דפי' התם דלית הילכתא כרבינא אם באת לדמותה לשאר מצות תיקשי דפר"ח אדפר"ח דהכא פסיק דמצי לברך יוצר אור אחר ק"ש אלא ודאי ההיא דרבינא שאני דמיירי בסעודה דאסור לאדם שיהנה מן עוה"ז בלא ברכה וכיון דעבר ואכל והגיע ברכה אחרונה [צריך לברך ברכה אחרונה] משא"כ ברכת המצות הואיל ואין אחרי' ברכה אימא אפי' אחר מעשה יחזור ויברך. והביא ראי' הרב רבי' משה ב"ר יעקב זצ"ל דתנן סוף פרק ערבי פסחים ברך על הפסח פטר את הזבח וזבח היא חגיגת י"ד והיתה נאכלת בראשונה והיכי משכחת לה לאו כגון ששכח ואכל הזבח בלא ברכה והביאו את הפסח וברך עליו וקתני פטר הא לא ברך על הפסח לא פטר וצריך לברך על הזבח אע"פ שגמר ואכל דהיינו כרבינא ודלא כדברי הרב רבי' משה ב"ר מיימון זצ"ל שכתב (פ"ג מהלכות אישות הכ"ג) שאם קדש את האשה ולא ברך קודם קידושין לא יברך אחר קידושין אפי' לפי דבריו שעושה אותו כברכת המצות מיהו אנו נהגינן לקדש ואח"כ לברך דאין זו ברכת הקידושין הואיל שאין אנו מברכין אקב"ו לקדש את האשה או על קידושי אשה אלא משום חובת אירוסין תקנוה כמו שתקנו שש ברכות לחובת נישואין ואסר לנו את הארוסות לעצמינו מלאו דלא תסור דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה בנדה ומדרבנן. ה"ג מאן דבעי למנסב איתתא מבעי לי' לקדוש' ברישא ולברוכי ברכת אירוסין ולא נבריך ברישא טעמא מאי מכדי אכתי לא קניא לה והיכי מברכי' ואסר לנו את הארוסות אלא לקדש ברישא והדר מברך שבעה ברכות מידי דהוה אטבילה טעמא מאי טביל והדר מברך משום גברא דלא חזי הכי נמי עד דמקדש לא קני' לה ולא שנא מטבילה ע"כ ה"ג. מיהו היכא דמקדש את האשה בכסף ובשטר צריך לברך אקב"ו על קידושי אשה ולא כשמקדש בביאה משום דטריד בטרדא דמצוה דהכי אמר בירושלמי כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה וי"א קידושין בבעילה משמע אבל שאר קידושין כסף או שטר צריכי ברכה בשעת עשייתן לרב הונא ולר' יוחנן עובר לעשייתן וקיימא לן כר' יוחנן דפליג ארב הונא התם בירושלמי דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן פ' קמא דביצה (דף ד ע"א) וכש"כ גבי רב הונא תלמידי' וה"נ פ"ק דפסחים (דף ז ע"ב):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |