אור זרוע/גיטין/תשו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו. וה"מ לחזרה דלא מצי למיהדר ביה אבל עבדא לא נפיק לחירות עד דימטי גיטא לידיה דתנן האומר (תן) [תנו] גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה דאין גט לאחר מיתה וש"מ דלחזרה הוא דזכין לו לעבד אבל למיפק לחירות לא נפיק עד דמטי גיטא לידיה ואשכחן זכיה כה"ג כדאמר לקמן הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר כך כתב רבי' יצחק אלפס. גרסינן בפ' האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בעא מיניה רבא מר"נ המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דסניא ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו או דילמא כיון דזימנין דרחמא ליה ליבמה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו א"ל תניתוה וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת א"ל רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דילמא צוותא דגופה עדיף לה ת"ש דארשב"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו. השיב רבינו שלמה זצ"ל נראה בעיני האשה שמנתה שליח [לפני] עדים במקום אחד ואמרה בפניהם הריני ממנה את פלוני שבמקום פלוני שליח לקבל גטי והודיעו את השליח ונתרצה ששליחותו הוגנת וכ"ש אשה זו שנטמא' בעכו"ם ונאסרה עליו. שליחותה כשר מכמה טעמים. האחד מאחר שנאסרה עליו זכות הוא לה שיוצאה מתחתיו ואפי' לא מינתה השליח (איסור) [ימסור] הבעל הגט ליד מי שירצה ויאמר כלשון הזה זכה בגט זה לאשתי פלונית וה"ה מגורשת מיד בקבלתו של זה דתנן האומר לשלוחו תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי רצה לחזור בשניהם יחזור ד"ר מאיר וחכ"א בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים שזכין לו לאדם כו' והא עבד דגמר לה לה מאשה כיון דזכות הוא לו וזכין לו שלא בפניו מקבלין אע"פ שלא מנהו העבד שליח וה"ה לאשה היכא דזכות הוא לה. דעבד לא קיימא לן ביה טעם שליחות אלא דגמר מאשה דכתיב בה שליחות וקתני כה"ג הוי שליחות ועוד דבעא מיניה רבא מר"נ המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כו' מי אמרי' כיון דסניא ליה כלומר איכא דרחמא ואיכא דסניא הלכך כי זכה לה ע"י אחר שלא מדעתה מספקי' לה ומגורשת ואינה מגורשת ואם מת חולצת ולא מתייבמת שמעי' מינה דהיכא דודאי זכות לה כי הכא מצי בעל לזכויי לה בלשון זכייה ואפי' לא מינתו ואפי' לשאר נשים שגירושן חובתן כיון שאמרה בפני עדים פלוני יהיה שלוחי לקבל גילתה את דעתה שהיא חפיצה בגירושין מחמת איבה שביניהם ומעתה זכות הוא לה ושלוחה גמור הוא מאחר שנתרצה לעשות שלוחה דלמאי ניחוש לה דילמא כיון דלא ידעה ביה אי צבי אי לא צבי לא סמכה דעתה ולא הוי שליח סתמא דמילתא לא משויא אלא מאן דידעא ביה דעביד אי משום דרחים לה אי משום מצוה דכה"ג אשכחן טובי גכי שלוחי הולכה דההוא דשדר גיטא לדביתהו א"ל שליח לא ידענא לה א"ל זיל הבה ניהליה לאבא בר מניומי דהוא ידעה וליתבה ניהליה אלמא נעשה אבא שלוחו של זה הבעל אע"פ שלא נדבר עמו פה אל פה והוי שליח וטעם האוסרין איני יודע. מכל מקום ילמדו המגרש לומר לשונות הללו שתיהן התקבל וזכה בגט זה לאשתי פלונית דהוי שליח ממ"נ. וצורנו יאיר עינינו בתורתו. שלמה בר' יצחק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |