אור זרוע/גיטין/תשז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אור זרוע גיטין תשז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שאם ירצה [וכו'] שמעית מינה יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ומסקנא ת"ש הקוטע יד עבדו של חבירו נותן שבתו ורפואתו לרבו ש"מ יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ש"מ. [שבתו פשיטא רפואתו אצטריכא ליה] רפואתו דידיה היא דבעי אתסויי בה לא צריכא דאמרוהו לחמשי יומי ועבדו ליה סמא חריפא ואיתסי בתלתא יומי מהו דתימא צערא דידיה היא קמ"ל דההיא טופיינא לרביה הוא. הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי פש חמש אסתירי זוזי גבי חד מנייהו א"ל הבינהו ניהליה למרי ארעא באפי מרי ארעא וקנו מיניה לסוף עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה לא מידי אתא לקמיה דד"נ א"ל מה אעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה ועוד הא קנו מינך א"ל רבא אטו האי מי קאמר דלא יהיבנא דליכא גבאי קאמר א"כ קניין בטעות הוא וכל קניין בטעות חוזר. פר"ח זצ"ל וכיון שנתברר אצל רב נחמן שטעו בחשבון מפי עדים או בהודאת בעלי הדין דן לחזור ואמר כל כה"ג קנין טעות הוא וכל קנין בטעות חוזר אבל אם אין ראיה ובעלי הדין מכחישין אותו או הלכו למדינת הים ואין הנתבע יבול לברר הטעות בראיה או בהודאת בעלי הדין אין בדבריו ממש. ירושלמי הכותב שטר לחבירו בחזקת שהוא חייב לו ונמצא שאינו חייב לו אינו חייב לו כלום בתחילת פ' אע"פ עכ"ל. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל דאי לא תימא הכי כל שטרי דעלמא נמי נימא דבטעות הויא מילתא וניפטור אלא ש"מ דהא מילתא מימרא מעלייתא ותריצא היא. וכן פיר"ת זצ"ל ואע"ג דאית ליה מגו דאי בעי אמר חזרתי ופרעתי וכן משמע מהא דתנן מנה לי בידך א"ל הן למחר א"ל תנהו לי נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב ובפ"ק דב"ב מפרש טעמא כל האומר לא לויתי באומר לא פרעתי דמי ואמאי לא מהימן לומר אין לך בידי שטעיתי שהייתי סבור להיות חייב לך ואיני חייב לך כלום מיגו דאי בעי אמר פרעתי אח"כ אלא ש"מ דלא מהימן לומר שטעה. והקשה רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל מההיא דסוף פרק גט פשוט דאמר רבא ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתיו אין נאמנין ומשמע דיתומין הוא דאין נאמנין במה שחזר ואמר האב פרעתי וטעה במה שאמר תנו אבל איהו גופיה הוה מהימן לומר טעיתי מיגו דאי בעי אמר אח"כ פרעתי. ואומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאי איתא דאיהו הוה מהימן א"כ יתומים נמי ליהמנו בהאי מיגו דאי בעו אמרי פרענו אחרי כן או שאבינו פרע אח"כ אלא ש"מ האי דשכיב מרע גופיה הוה מהימן אי הוה ידעינן שחזר ואמר שטעה לא מטעם מיגו אלא דשכיב מרע גופיה אין דעתו צלולה עליו ורגיל לטעות אבל אינש אחרינא אין יכול לטעון ולומר שטעה אפי' במגו מאחר שכבר הודה הלכך לא מהימן אפי' בשבועה אלא א"כ נתברר בראיה ברורה שטעה ע"י עדים או ע"י הודאת בעל דין: איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב המשלח באחריותו אם יאנסו מיד שליח זה ואם בא לחזור ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו [אם בא לחזור חוזר לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי דמי] הלכך אינו חוזר ומיהו חייב באחריותו שהמלוה לא צוהו לתת לזה ומ"ס הולך לאו כזכי דמי. דכ"ע הולך כזכי דמי כלומר בעלמא הולך כזכי דמי ואם היה כמתנה דליכא אחריות מודה שמואל דאינו חוזר והבא בהא קמיפלגי מ"ס מיגו שחייב באחריות אם בא לחזור חוזר ומ"ס לא אמרינן מיגו תניא כותיה דרב הולך מנה לפלוני שאני חייב [לו תן מנה] לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר פקדון לימא האי משלח אין רצונו של מפקיד שיהא פקדונו ביד אחר א"ר זירא כשהוחזק משלח זה כפרן בפקדון דאנן סהדי דניחא ליה לבעליו שיצא מידו. פר"ח זצ"ל דקי"ל כרב הואיל ותניא כותיה. וכתב רבינו יצחק אלפס וכי קאמרינן הולך כזכי הנ"מ במלוה א"נ בפקדון כשהוחזק כפרן אבל במתנה הולך לאו כזכי דקי"ל כאביי ר"פ השולח לקמן דאמר נקיטינן דשליח מתנה כשליח הגט בשם ששליח הגט הולך לאו כזבי [כך שליח מתנה הולך לאו כזכה] ואי בעי למיהדר מצי הדר ביה עכ"ל. ולא קי"ל במתנה כרב ושמואל דסברי הולך כזכי אף במתנה כדמוכח פי' רש"י ושלהי פרקין נמי פסקי' הלכה כר"ש דאמר ע"י היה מעשה ואמרו יחזרו ליורשי משלח דהולך לאו כזכי במתנה. וכן פי' ר"ת זצ"ל דלא אמרי' תן כזכי ולא הולך כזכי לא במתנה ולא במציאה אלא בחוב ופקדון דוקא שיש לו להחזיר בע"כ וכן נמי גבי גט שיחרור וטעמא משום דאי לאו דעבד ליה נייח נפשיה לא הוה משחרר ליה והוי כמו חוב. וא"ת בשלמא הולך לאו כזבי לענין מתנה שמעינן משלהי פרקין דפסיק רב יוסף כר"ש הנשיא ומדאביי ר"פ השולח כדפרישית אלא תן דלא הוה כזכי לענין מתנה מנלן. פי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאי איתא דבמתנה הוי תן כזכי כיון דתני גבי מלוה ופקדון דהולך כזכי למה ליה למתני תן מנה לפלוני שאני חייב לו דהוי כזכי הא תני כבר דהולך כזכי גבי פקדון ומלוה אע"ג דלאו כזכי לענין מתנה (דהוי כזכי). כל שכן תן דהוה כזכי לענין מתנה דהוי כזכי לענין פקדון ומלוה ולא מסתבר לומר דזו ואין צריך לומר זו קתני אלא ודאי במתנה תן נמי לאו כזכי ולהכי איצטריך למיתני גבי פקדון ומלוה כזכי ועוד הביא ראיה דא"ל רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלניא באפיה קאמינא לך דלא הדרנא פי' דדברים הללו לא ניתנו לחזרה משום דהוי מעמד שלשתן הא לאו הכי לא הוה אמינא תן כזכי אע"ג דאמר יהביה לפלוני. לא מסתבר לדחות ולומר דמלוה היתה וסבר דאפי' כמלוה לא הוי תן כזכי ולא מסתבר נמי למימר שלא היה ברשות רב אחא ברדלא אלא הפקידו לאחר דכ"ז דוחק והאי דלא אמר לו זכה בו לפ' בלא מעמד שלשתן היינו כדי שיזכה בו רב אחא לפלוני בע"כ. ועוד הביא ראיה דתניא בתוספתא האומר תן מנה זו לפלוני שאני חייב לו [או פקדון] שיש לו בידי אם רצה לחזור לא יחזור וחייב באחריותו עד שיקבל האיש את שלו תן מנה זה לפלוני הולך מנה זו לפלוני תן שטר מתנה זו לפלוני הולך שטר מתנה זו לפלוני אם רצה לחזור יחזור הלך ומצאו שמת יחזור לנותן ולא יתן ליורשיו זכה במנה זה לפלוני התקבל מנה זה לפלוני זכה בשטר מתנה זו לפלוני התקבל שטר מתנה זו לפלוני אם רצה להחזיר לא יחזור הלך ומצאו שמת יחזיר ליורשין ואם לאחר מיתה זכה יחזיר שאין זכין לו למת לאחר מיתה שא מנה זה לפלוני טול מנה זה לפלוני יהא מנה זה לפלוני רצו יורשין לכופו אין יכולין ואצ"ל באומר זכה לו והתקבל לו קתני מיהא תן מנה זה לפלוני אם רצה לחזור יחזור אלמא תן לענין מתנה לא הוי כזכי: מעשה בא לידי אני המחבר זה כשלשים שנה שהייתי ב"ד בין ראובן לשמעון שטען ראובן על שמעון מנה לי בידך ששלחתי לך ביד שלוחי מבהם לריגנשבורק השיב שמעון על ידי אותו שליח ששלחת לי החזרתי לך אמר ראובן רצוני היה שיהיה מופקד בידך עד בואי לריגנשבורק ועכשיו שנאנס בדרך אתה חייב לפרוע לי והייתי דן לחייב את שמעון כדתניא הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו ושאלתי למורי רבינו שמחה זצ"ל והשיבני אם ראובן אמר קודם לכן שמור לי מנה שאשלח לך והחזירו שמעון לשליח ונאנס בדרך שמעון חייב אם לא שכתב לו ראובן המפקיד התקבלתי או אקני ליה אגב אסיפא דביתא. ואם אבדו השליח בעיר ולא בדרך סבורני שהנפקד פטור בשבועה דאפי' למ"ד שומר שמסר לשומר חייב הכא פטור בין למ"ד אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר בין למ"ד [אנת] מהימן לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה דהא הכא הימניה מפקיד לשליח מעיקרא דומיא דשומר דאפקיד גבה דההיא סבתא ואפי' אם נאנס מן השליח בדרך אם אין עדים שנאנס ממנו פטור (המפקיד) [הנפקד] דמצי אמר איני מאמין לשליח שנאנס הימנו ואפי' ישבע אנת הימנת ליה מעיקרא לדידי לא מהימן לי בשבועה ואם לא ביקש המפקיד מן הנפקד לשמור לו המנה אלא השליח מסר לו ואמר שמור מנה זה לראובן והחזירו הנפקד לשליח סבורני שהנפקד יאמר לאו בעל דברים דידי את לא הייתי שומר שלך פלוני מסר לי מנה שומר שלו הייתי אע"פ ששלך היה המנה לא הייתי חושש של מי היה או שלו או של אחר לא קבלתי שמירת שום אדם עלי כי אם מי שמסרו לי שכל שומר שמסר לשומר ואומר שומר הראשון לשני שמור מנה לפלוני וכי לא היה להחזירו לשומר ראשון עכ"ל. ואין נראה בעיני דכיון שהשליח אומר לשמעון ראובן שלח לך זה המנה שתשמור וקבלו שמעון מן השליח כדי לשמור לראובן הרי ודאי שמירת ראובן קיבל עליו ונפקד של ראובן הוא לכל הלכות נפקד דכי אמרינן שומר שמסר לשומר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה היינו שהשומר מסר בסתם לשומר אחר וגם שהמפקיד לא צוהו ליתן לשומר אחר ולא קיבל עליו שומר שני אלא שמירת שומר ראשון אבל הכא שראובן שלח על יד שליחו לשמעון שישמור לו וקיבל שמעון מן השליח כמו שאמר לו השליח שמור מנה זה לראובן הרי ודאי נפקד של ראובן הוא לכל הלכות הנפקד. ונראה בעיני דהואיל וקי"ל דאם בא לחזור אינו חוזר אם החזיר השליח ללוה או לנפקד שהמלוה או המפקיד חוזרים על השליח וגובין ממנו דלא היה לו להחזיר הלכך ההיא שעתא דהחזיר גזלינהו הלכך רצו גובין מן השליח רצו גובין מן הנפקד או מן המלוה. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל הולך מנה לפלוני הלך ובקשו ולא מצאו יחזרו למשלח מת משלח אי בריא הוה חזינן אם מת מקבל בחיי נותן יחזרו ליורשי משלח דקיי"ל הולך בבריא לאו כזכי ואי מת נותן בחיי מקבל יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו דקיי"ל מצוה לקיים דברי המת ואי שכיב מרע הוה חזינן אי איתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו דקיי"ל (מצוה לקיים) דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ואי ליתיה למקבל בשעת מתן מעות יחזרו ליורשי משלח דקיי"ל דאין קנין למת וכן הלכה עכ"ל:

הדרן עלך המביא קמא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף