אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/תמוז/טז

יום שישי ט"ז תמוז - רבי שמעון משה דיסקין

ברכת חכם הרזים על גדול בישראל

בגמרא בברכות (נח.) איתא: תנו רבנן, הרואה אוכלסי ישראל, אומר ברוך חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה. ופירש רש"י ענין ברכת 'חכם הרזים': היודע מה שבלב כל אלו.

ועוד איתא שם בגמרא (נח:) שרב חנינא בירך ברכה זו על רב פפא ורב הונא, לפי שהיו חשובים עליו כשישים ריבוא מישראל. ובפשוטו צריך ביאור, מה שייך ברכת חכם הרזים על אדם גדול מישראל, הלא לכאורה אין הברכה על חשיבות ריבויים של ישראל אלא על מה שיש כאן שישים ריבוא דעות ורזים ודבר זה לא שייך לכאורה באדם אחד.

בספרו משאת המלך, מיישב זאת רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל על פי דברי רש"י בפרשת פנחס, וזה לשונו בביאור הפסוק (במדבר כז יח): "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו": כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד.

מעתה נמצינו למדים כי ישנו אדם היכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, והיינו שיש בו מדעת כל רוח ורוח שיש בכל אחד ואחד מישראל - ולכן שפיר אפשר לברך עליו ברכת 'חכם הרזים', שהרי אף שהוא אדם אחד יש בו בחינת שישים ריבוא דעות ורזים שבישראל.