אבקת רוכל/קצח
|
< הקודם · הבא > |
יד גם ראיתי שאלה אחרת סמוך לשאלה זו על נזירות שהוציאו בלשון שבועה והתירו א' מן החכמים באומרו כי אפילו התרה לא בעי משום דהוי נדר שהוציאו בלשון שבועה: לפי דעתי הסובר כך וסומך על סברתו ודאי אינו מן החכמים וגם כי נניח כי הנזירות הוא נדר ומוציא נזירות בלשון שבועה כמוציא נדר בלשון שבועה אין בידינו לפסוק הלכה למעשה כיון שהרמב"ן חולק בזה ורש"י סובר כדברי הרמב"ן וכמ"ש הר"ן פרק שבועות שתים בתרא על ההיא דת"ר מבטא שבועה וז"ל כתב רש"י ז"ל אם אמר מבטא ככר זה עלי דאומר שלא אוכלנה ואני אכלנה הרי זה בעולה ויורד ותימא למה הזכיר עלי שזה לשון נדר הוא והו"ל למימר מבטא שלא אוכל ככר זה ונראה דרבות' אשמועי' דאפילו אמר בלשון נדר הוי שבועה כו' ומ"מ משמע דס"ל לרש"י דשבועה אפי' הוציאה בלשון נדר הוייא שבועה שאל"כ היכי עדיף מבטא משבועה ממש וכבר כתבתי בזה דעות בריש נדרים עכ"ל הר"ן:
והנה פשוט וברור שנוטה דעת הר"ן לדעת הרמב"ן שכתב וז"ל אבל הרמב"ן כתב בהלכות נדרים שלו דליכא לשבושי הנך סוגיין כו' הנה מטבע הלשון משמע לכל מעין שמביא דברי הרמב"ן למסקנא לפי דעתו אע"ג דכשנגדו רבים וגדולים דבר גדול הוא ליישב הסוגיות דאם לא היה דעת הר"ן נוטה לדעת הרמב"ן היה לו להביא דברי הרמב"ן בתחלה ואח"כ אבל ר"ח והרא"ם כו' או לפחות לכתוב כאן והרמב"ן כתב וכיון שכתב אבל הרמב"ן כתב נראה שדעתו נוטה לדעתו וכאשר כתב זה הר"ן עדיין לא נחת לסברת רש"י שסובר כדברי הרמב"ן וכ"ש עתה שהוא הכרח שרש"י סובר כדברי הרמב"ן שיטה דעתו לדעתם ואפילו הרא"ש שהוא סובר כדברי רבינו חננאל והוא ראש המקילים כתב ומיהו כיון דמרגלא בפומא דאינשי למנדר בהאי ליש' אין להקל וצריך התרה א"כ מי הוא זה ואיזה הוא שיקל להתי' נזירות שמשון אם יהיה ככל חומרותיו או לדעת המחמירים אפילו אם יהיה נזירות שמשון גרידה כיון שצריך התרה ונזירות שמשון ליתיה בהתרה וכל זה כשנודה לסברתו שנזירו' כנדרים ושהמוציא נדר נזירות בלשון שבועה שאינו כלום כמוצי' שאר נדרים בלשון שבועה שאינו כלום כיון שהנזירות הוא נדר ולפי דעתי זה ממה שאי אפשר ויתמה האומר כן מאן דהוא על עצמו כי נדר חלוק משבועה בשני דברים דשמא דזה נקרא נדר וזה שבועה ובטעמא דנדר איסור חפצא ושבועה איסור גברא וראוי שנבחין זה הדין שכתב הפוסקים דנדר שהוציאו בלשון שבועה או שבועה בלשון נדר שאינו כלום מאיזה מב' חלקים בא לשם אם ממה שחלוקים בשם אם ממה שחלוקים בטעם ודאי ממה שחלוקים בטע' שזה איסור גברא וזה איסור חפצא וזה ברור:
וא"כ הנזירות ששוה לשבועה בטעמא דהא והא איסור גברא הוא היאך נאמר דנזירות שהוציא בלשון שבועה אינו כלום וזו טענה נצחית אין עליה תשובה וכ"פ הרא"ש ונזיר אע"פי שנאסר ביין אינו נאסר היין עליו אלא בגופו תלוי הנזירות ודברים אלו הם מהדברים שאמרו בהם להאריך ואין האדם רשאי לקצר רק להעביר הפנאי ולא רציתי להמנע מלכתוב דעחי הקצרה לאפרושי מאיסור' נאם הצעיר יוסף בכמוהר"ר אפרים קארו זלה"ה
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |