אבקת רוכל/קצז
|
< הקודם · הבא > |
יג שאלה ראובן ושמעון ת"ח וכל אחד רוצה לנהוג שררה בהצבור עד שנפלו בצבור קטטות ואיבות ומריבות עד שהסכימו ראובן ושמעון וביררו להם דיינים וקבלו ראובן ושמעון על עצמם שלא לנהוג שררה בצבור עד שיתפרסם פסק הדיינים הנז' ונם קבלו על עצמם שלא לזוז מפסק הדיינים הנז' וכל זה בקנין ושבועה וקנס נח"ש והעובר על שום דבר מהנ"ל יהיה נכשל בחרם עכן בן כרמי כו' ויהיה נוהג נזירות שמשון בן מנוח בעל דלילה ככל חומרותיו ואחר ימים פסקו הדיינים הנז' על ראובן ושמעון הנז' בכח כל החומרות הנז' שיעשו כל מה שיגזרו עליהם פרנסים דק"ק הנז' יצ"ו ולא ילוזו מדבריהם ימין ושמאל בכח כל החומרות הנז' וקודם שיגזרו פרנסי הקהל הנז' על ראובן ושמעון דבר פרטי ציוו להם שיחזרו ויקבלו כל החומרות הנז' לקיים כל מה שיגזרו עליהם הפרנסי' הנז' וכן עשו ראובן ושמעון וחזרו וקבלו על עצמם כל החומרות הנז' קנין ושבועה קנס נח"ש חרם עכן בן כרמי ונזירות שמשון לקיים עליהם כל מה שיגזרו הפרנסים הנז' ואחר קבלת החומרות הנז' גזרו ופסקו הפרנסים הנז' על ראובן ושמעון מה שנראה בעיניהם טוב וישר לעבודת האל יתברך ולשלום הק"ק יצ"ו:
ועתה רוצה שמעון לבטל כל הכתוב לעיל באומרו שיש לו ראיה בכתב ועדים חתומים עליו שכל אותם החומרות היו על תנאי שיגזרו הדיינים הנבררים תוך שלשה ימים ולא גזרו עד שעבר קרוב לד' חדשים וגם בתנאי אחר שיתיר ראובן השבועות שהשביע ליחידים מהק"ק יצ"ו וגם בנזירות שמשון שקבלו עליהם שלא יוכלו לשמוע דברי תורה מפי שמעון אלא בחברת ראוכן או ברשותו ולא התיר' וראובן משיב ששטר הבירורין יוכיח שאין בו שום תנאי ולא עוד אלא שפסלו כל עדות שיסתור או ינגד או יבטל שום דבר מהכתוב בשטר הבירורין:
ועוד שעידי הבירורין מכחישין לעידי התנאי ומעידין שלא נזכר תנאי ושמעון טוען שאין דין ממנה דין וא"כ הפרנסים לא היו יכולים לגזור עליהם וראובן משיב שמכח הבירורין פסקו ועוד שבפי' נשבעו שנית על כל הפרטי' גם קבלו כל החומרות הנזכרים:
תשובה ראשונה צ"ל לברר מתוך שטר הבירורין דהא מילתא טמירתא וקרובה אל הזיוף כי כיון שהשטר אומר שקבלו עליהם שלא יעשו שום שנוי עד שיתפרסם הפסק שלא ינהגו כמו שהיו עושים בחיי החכ' השלם ז"ל ומה היו צריכים לכל זה אם היו מוכרחים לפסוק תוך ג' ימים אלא בחושבם שיאריכו הדינים מן הפסק לזה הוצרכו להתנות כן שלא יעשו שום שינוי:
ועוד כי אם היה התנאי בעת הברירה שיפסקו תון ג' ימים לברירה היאך היה אפשר זה שהברירה היתה יום ה' שמיני עצרת ותוך ג' ימים לא היו יכולי' לפסוק בי"ט או בשבת ואפי' אם נאמר שתוך ג' ימים ר"ל מעת לעת הרי כתבו שטר הבירורין ביום שני והרי כבר עבר הזמן והיאך כתבו שטר הבירורין אחר עבור הזמן כי ודאי נכתב מדעת שניהם ואם נאמר שהתנאי היה בעת כתיבת השטר הרי קבלו ביום הברירה החומרות בלי תנאי:
ואם נאמר שהתנאי היה בעת הברירה שיפסקו תוך ג' ימים לכתיבת השטר היה ראוי ג"כ שיתנו מתי יכתב השטר מכל זה משמע דהתנאי הנז' אם היתה מילתא טמירתא קרובה אל הזיוף ותמיה אני איך לא חקרו ולא ביררו נוסח השטר אשר בו כתוב התנאי ההוא כי הוא יודה ויעיד על עצמו וכאשר יראה השטר ההוא אין לדון על פיו כלל כי זהו מפי כתבם כיון שלא נכתב מדעת שניהם שאלו היה מדעת שניהם היה כתוב התנאי בשטר הבירורין ולכן צריך שיחקרו העדים בב"ד ושם יעידו עדותם וכאשר יעידו עדותם שם תתברר אמיתת הדברים ואפי' אם יעידו בבירור על התנאי הנז' נראה לע"ד שכבר נפסל אותו עדות מדעת שניהם בתנאי שהתנו בשעת הברירה שפסלו כל עדות בשטר או בעל פה שינגד ויסתור או יבטל שום דבר מהכתוב בשטר הנז: ואע"פי שמסקנת הגמרא דתנאי אינו כמודעא ואמינא דתנאי מילתא אחריתי הוא הני מילי כשהעדים אינם מעידים רק שיהיה תנאי בדבר ואינם יודעים אם נתקיים או לא אבל אם מעידים תנאי היו דברינו והתנאי לא נתקיים ודאי למעקר שטרי קא אתו וזה דקדוק רש"י בלשון שאמר היו דברינו על תנאי מכרו לי שיעשה לו כך וכך ולא ראינו שקיים תנאו וזה אומר לא קיים לי ואינו מכר עכ"ל:
הרי ברור בהדייא מדבריו שהם אינם יודעים דבר אם נתקיים התנאי או לא ובהכי אסקינן דתנאי מילתא אחריתי היא ושטרא ממילא מעקר אבל אם מעידים שתנאי היו דבריהם והתנאי לא נתקיים למיעקר שטרא קא אתו ובנ"ד ל"מ אם כתיבת השטר היה אחר עבור הג' ימים דפשיט' דלסתור ולבטל השטר קא אתו אלא אפילו אם השטר כתוב קודם עבור ג' ימים כיון שהשטר ההוא אין לו דין שטר כמו שאמרתי וצריך שיעידו בב"ד הרי כשהם מעידי' שהיה בתנאי ושלא נתקיים ואעפ"י שלא יאמרו אותו בפי' סתמו כפירושו וכיון שנודע לכל שכבר עבר הזמן ולא נתקיי' התנאי נתבטל' הברירה ואלו דברים ברורים וישרים לכל הישר הולך וא"כ העדות הנז' בטל ופסול מטעם התנאי שהתנו שפסלו כל עדיות בשטר ובע"פ שינגד או יסתו' או יבטל שום דבר מהכתו' בשטר הברירה:
ואפילו אם ירצה המערער לומר דלאו למיעקר שטרא קא אתו מה שאינו כן אני אומר מטעם אחר שהעדות הנז' פסול ובטל מהתנאי הנז' הכתוב בשטר הברירה דכל לישנא יתירה לטפויי אתא כדמסקינן בשלהי יש נוחלין וכיון שאמר כל דבר שינגד או יסתור או יבטל למה האריך כל אלו הלשונות דבחד סגי אלא לאתויי כה"ג ואע"ג דכתב הרשב"א בתשובה דהאידנא דכל שאמר מילתא ולא צריך לטפויי אתא אין בידינו כח לדון בו בממונות ולא עבדינן עובדא אלא בהנהו דאתפרש בהדייא בגמרא דהיינו ההיא דחוץ מאלו בפ' המוכר את הבית וההיא דבראוי לו פרק יש נוחלין עכ"ל הרי דקדק הרשב"א אין כח בידינו לדון בו בממונות אבל באיסורא דנינן מק"ו דכיון דאפילו לאפוקי ממונא אמרינן כל דאמר מילתא ולא צריך לטפויי אתא כ"ש דאמרי' הכי באיסורא להחמיר וכ"ש בחומרות עצומות כאלה נח"ש קנין שבועה נזירות שמשון חרם עכן בן כרמי וזה נראה לי פשוט א"כ לא נשאר שום זכות לשמעון בטענת התנאי אלא מחוייב הוא לקיים פסק הפרנסים במה שציוו הברורי' בכח כל החומרות הנז' ומה שטוען עוד שאין דיין ממנה דיין כי הברורין הנז' לא מינו הדיינים רק פסקו מה שהיה ראוי לפסוק כד"ת שאין עושין שררה ולא ממנין פרנס על הצבור אלא מדעת הצבור או מנהיגי הצבור א"כ מה שציוו הברורים לראובן ושמעון שיעשו מה שיפסקו עליהם פרנסי הצבור כדין וכשורה עשו ומחוייבים ראובן ושמעון לקיים פסקם בכח כל החומרות הנז' אעפ"י שלא היו חוזרים שנית ראובן ושמעון לקבל כל החומרות הנזכרים כמצות הפרנסים כ"ש עתה שקבלו שנית כל החומרות הנזכרים ובודאי שאם שמעון מזלזל בחומרות העצומות האלה לתאות קנאה שררה והכבוד אסור לשמוע ד"ת מפיו כי אלו הדברים הם המוציאין את האדם מן העולם. וה' יצילנו משגיאות אמן כה מעתיר ומקוה רחמי אל הצעיר יוסף בכמוה"ר אפרים קארו ז"ל
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |