אבן עוזר/פסחים/לב/ב

אבן עוזר פסחים לב ב

בד"ה ואין כו' אע"ג דכתיב ונתן כו'. עכ"ל. ובד"ה ההוא מיבעיא ליה כו', ולענד"נ לפרש ודאי בכל התורה נתינה הוא אפי' פחות משוה פרוטה, וכאן יליף מדכתיב ויסף חמישיתו עלי דהוא לשון ציווי ה"ל למיכתב נמי ויתן לכהן את הקודש, דכה"ג מדקדק הש"ס ר"פ נערה דף. מ"ב גבי ונתן לאבי הנערה כו', אלא מדכתיב ונתן לשון עבר ש"מ דבעינן כאן נתינה גמורה דהוא שוה פרוטה, וסד"א קודם נתינה שאז הוא חולין יהי' שוה פרוטה, אבל אחר נתינה שנעשה תרומה דתרומה יותר בזול מחולין לא בעינן שוה פרוטה, לכן כתב ונתן לומר אחר הנתינה שנעשה תרומה אז בעינן שיהא שוה פרועה, ות"ק סבר דמיבעיא ליה בראוי להיות קודש למעוטי אוכל תרומת חמץ בפסח דאם ישלם דוגמתו בפסח אין ראוי להיות קודש שצריך ק לשורפו, לכן אי כתב ויתן לא הוי ממעטינן להא מינה דהא ראוי התשלומין להיות קודש. והיינו אחר שיפרישנו ישהנו בידו עד אחר הפסח ולא יעבור בב"י כיון דתרומה אינו שלו אלא של כהן כדלקמן דף מ"ו (ע"ב) ולר"ש שרי אחר הפסח, לכך איצטריך למיכתב ונתן דאחר הנתינה ליד הכהן בעינן שיהא ראוי להיות קודש, וכאן אחר שנתנו ליד הכהן בפסח צריך הכהן לשרפו שלא יעבור עליו בב"י לכן אחר שנתנו ליד הכהן אין ראוי להיות קודש כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף