אבן עוזר/עירובין/טז/ב
דרש ר"נ כו' ב' נותנין להם ב"ס כו'. עכ"ל. ופי' הש"ג וב"ח ומ"א וט"ז בסי' ש"מ (ס"א) דאין נותנין לב' כ"א ב"ס לשניהם. ואני תמה עליהם דהא מבואר פ' כל הגגות דף צ"ג (ע"א), ונתבאר סי' ש"ס ס"ג דבג' קרפיפות והחיצונים פרוצים לאמצעי, והאמצעי מגופף נותנים להם בית שש לכ"א ב"ס, וקשה דלפי דבריהם ליתסרו החיצונים, דהא כ"א מהחיצונים נפרץ במילואו להאמצעי, ואויר האמצעי מייתרו דהוי כל חיצון עם האמצעי ד' סאין ונאסר מידי דהוה אקרפוף ב"ס שנפרץ במילואו לחצר וחצר יש לו גיפופין, דכתבו התוס' פ' עושין פסין דף ו"ה ד"ה וכי אויר המותר כו', דהחצר מייתרו לקרפוף להיות יותר מב"ס דהוי כרמלית גמור, ורשאין לטלטל מתוכו לכרמלית גמור ב' אמות בזה וב' אמות בזה עיי"ש.
אלא ודאי נ"ל ברור דלשנים נותנים בית שש לכ"א ב"ס, ומה שהביא הט"ז ראיה מדברי ר' יוסי בר"י אינו ראיה כלל, דודאי ר"י בר' יהודה דס"ל בג' נעשו שיירא ונותנין להם בית שש, ע"כ בשנים אין נותנין לשניהם כ"א ב"ס, דאי נותנין לשניהם בית ד' סאין, א"כ מאי רבותא דג' דנותנין להם בית שש, אע"כ דמשום דס"ל דלב' אין נותנין לשניהם כ"א ב"ס, ע"כ כוי שפיר רבותא דלג' נותנין לכ"א ב"ס, אבל לר' יהודה דס"ל דלג' נותנין להם כל צורכן, מסתבר דלשנים נותנים לכ"א ב"ס דהיינו ד"ס.
ותדע דאל"כ מנא ליה להש"ס דמוקי לר' יהודה דמתני' דלג' נותנין להם כל צורכן אימא ר' יהודה ס"ל כבריה ר' יוסי דלג' נותנין להם בית שש. אלא ודאי ס"ל להש"ס דמדאמר ר' יהודה לא התירו ליחיד כו', משמע הא לשנים נותנין להם ד"ס וא"כ לג' נותנין להם כל צורכן לר' יהודה והשתא א"ש הא דר"נ שינה מלשון ר' יוסי בר"י דר"י בר' יהודה אמר לשניהם נותנין לו ב"ס, ואלו ר"נ דריש לב' נותנין להם ב"ס, אע"כ ר"י בר"י ס"ל דלשנים נותנין לו לא' ב"ס ואין מוסיפין בשביל השני כלום. אבל ר"נ אמר לשנים נותנין להם לכל א' מהם ב"ס, והיינו משום דקייל"ן ביחיד דלא כרבנן אלא כר' יוסי דאבוהו קאי בשיטתיה, ע"כ בשנים דר"י ס"ל לכ"א נותנין ב"ס כדפרי', דדוקא ליחיד אר"י לא התירו יותר מב"ס. קייל"ן בזה כר' יהודה דס"ל בזה כמו החכמים וכן מוכח מלשון רש"י דביחיד דוקא קייל"ן כר"י בר"י, ובסמוך אביא ראיה ברורה לזה עיי"ש.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |